B Baby (או, על תחרותיות ויצירתיות)

נתחיל בסיפור קצר. 

שניים מסתובבים בג'ונגל. עוצרים ליד נחל קטן, מורידים נעליים ושמים את הרגליים בזרם הקריר, ונרגעים. לפתע אריה מגיח מהשיחים ומתבונן עליהם ממרחק קצר. אחרי קיפאון של רגע אחד מהם מושיט יד לנעליים וקושר טוב את השרוכים שלו. החבר שלו שואל אותו:"מה אתה עושה? אתה לא נורמלי? למה לך להתעכב על השרוכים, בוא נברח יחפים, אתה הרי לא הולך להשיג את האריה בריצה". אז הוא עונה לו: "אני לא צריך להשיג את האריה, אני רק צריך להשיג אותך".  

העולם שאנחנו חיים בו מבוסס על תחרותיות, על הישרדות. אנחנו רגילים כל חיינו להיות בתחרות, גם אם אנחנו לא אנשים תחרותיים. כמעט ואין אפשרות אחרת.

בעת הקדומה תחרות היתה באה לידי ביטוי בהישרדות. החזק שורד. כיום אנחנו בתחרות מלידה. בבית אנחנו מתחרים מול אחינו על תשומת לב של ההורים, ואז בבית הספר, ובין החברים. תחרות על איך שאנחנו נראים, על מקום עבודה, על להיות עובד מצטיין. תחרות על כסף ורכוש, תחרות על אהדה וסטטוס, ותחרות מול מתחרים על ליבה של אהבת חיינו.

לא פלא שאנחנו תחרותיים, הסביבה מכריחה אותנו לזה. המציאות מכריחה.

תחרות היא תמיד יחסית, איך אתה מתמודד מול מישהו אחר. האם אתה טוב ממנו? התחרות היא סביב ביצוע, כמה טוב אתה מבצע דבר מה, לעומת מישהו אחר. כמה טוב אתה בספורט, או באופנה, או בנגינה על גיטרה.

שנים הייתי בכובע תחרותי, ועשיתי את זה מצוין. בסביבה של עבודה, ולימודים. עבדתי בשיווק וניהול, ותמיד ידעתי להגיע להישגים בסביבה תחרותית, אבל זה לא הביא אותי לסיפוק. לדאבוני ככל שהשגתי יותר השגים תחרותיים, החור שבתוכי הלך וגדל.

למזלי, גיליתי את הצילום, והכתיבה, ובייחוד – את היצירתיות.

יצירתיות היא לא כזאת. יצירתיות היא לא תחרותית. אי אפשר להתחרות ביצירתיות. יצירתיות היא מחוץ לקופסה שבה כולם מתחרים כל הזמן. תחרותיות ביצירתיות היא בעצם להתחרות מול עצמך.

אני מאמין שבכל אחד מאיתנו יש יצירתיות. היא באה לידי ביטוי במשהו בחיינו. אולי באופן שאנחנו מכינים אוכל, או סדרות הטלוויזיה שאנחנו אוהבים לראות, או בפתרון בעיות בעבודה... גם אלה שחושבים שהם לא יצירתיים, הם יצירתיים באיזשהו אופן. ובמקום שבו הם יצירתיים, אין להם תחליף, הם לא בתחרות מול אף אחד, כי אי אפשר להשוות אותם לאף אחד – כי זה מה שמיוחד ביצירתיות.

B Baby Be Better At Being You

האתגר ביצירתיות אינו מול מישהו אחר. לא ניתן לדרג בין דברים שאינם ניתנים להשוואה. ניתן כמובן להגיד מה מהדברים הם יותר או פחות לטעמך, כלומר לחוות את טעמך והעדפתך, אבל אין הדבר כתחרותיות. אני יכול לאהוב את גוגן יותר ממה שאני אוהב את ואן גוך, אך זה לא אומר שואן גוך פחות יצירתי.

שוב, בתחרותיות המבחן הוא רמת הביצוע. אפשר להשוות זמנים בין אצנים שרצים את אותו המרחק, או בין שני שפים שמכינים את אותו המתכון, או בין שני מועמדים לעבודה על בסיס הישגים קודמים וידע. התחרות היצירתית היא לנצח את מה שכבר עשית קודם, אתה מתחרה מול הפוטנציאל שלך. אתה יכול לנצח את עצמך רק אם תהפוך לגרסה טובה יותר של עצמך.

תהיה הגרסה הטובה ביותר של עצמך. 

זה תהליך. אתה נלחם בשדים הפנימיים. בעצלנות, או בפשרנות, או בחוסר מוטיבציה.. כל אחד והשדים שלו. אם אתה יודע מה עושה אותך מיוחד, אתה עובד על לחזק את היתרונות שלך, ותיקון החולשות שלך. ככה משתפרים.

ביצירתיות - אתה בתחרות מול עצמך, וכל עוד אתה מתחרה, אתה כבר מנצח.