צילום מזווית אחרת

  צילום הוא לא מהדברים החשובים בחיים, ומכל הדברים הלא חשובים בחיים, צילום הוא הכי חשוב יש זמן שמתאים להכניס שמחה חזרה לנשמה, להזמין את החמצן. לפעמים צריך להשאיר יותר זמן בדאון, אין צורך למהר. כל אחד צריך פרק זמן נכון להיות בצד האפל. כשיגיע הרגע לחצות אל האור, זה יעזור. להחליף את הטיקים בקליקים. להחליף את העצבים הבלתי נמנעים ביכולת להירגע ולהתבונן. לצאת מעדשה רחבה עם רעש ויותר מדי פרטים מעדשה ממוקדת באלטרנטיבות של התבוננות כמו צבע ואור וצל וצורה ותנועה לצלם עבור הנשמה. לא חייבים לפרסם, כי הפרסום בעיניי בתקופה כזאת הוא חסר רגישות, כאילו חזרנו לשיגרה, אבל לצלם… זה כמו לחלום בהקיץ, לשבת בשקט ולהקשיב למחשבות.. בזה אין חוסר רגישות, יש את הכי הרבה רגישות

 הציטוט בכותרת המאמר שייך ל דורותיאה לאנג . אני מאד אוהב את הציטוט, אבל מה בעצם הוא אומר? המצלמה היא כלי מופלא. המצלמה לוכדת שבריר שניה מהמציאות ומנציחה אותו לעד.  בעצם, במחשבה שניה, לא משהו מיוחד כל כך. המציאות לא כל כך מרתקת, לא בטוח שאנחנו רוצים ללכוד רגעים שכאלה ולהנציח אותם. גם לא ברור למה דווקא בצילום? אפשר באותה הקלות לצלם וידאו, סרט קצר או ארוך. הוא לוכד בצורה טובה יותר רגעים אמיתיים במציאות, ונשאר איתנו ללא פחות זמן מתמונה. אז מה כל כך מופלא במצלמה? מה שמופלא במצלמה היא דווקא ההבנה שלעיתים אתה מצלם דברים שרק אתה היית מצלם. כולנו חולקים את אותה המציאות, אך כל אחד רואה אותה אחרת, והמצלמה עוזרת לנו להבין את מה שאנחנו רואים, ולהציג אותו לעולם. זאת החשיבות של המצלמה לא כמתעדת (כפי שחושבים עליה באופן מעשי), אלא כמספרת (narrator).  איך אפשר לראות את זה בצילומים שלנו?  נניח שאתם רוצים למיין את הצילומים שלכם, להכניס סדר בין כל אלפי הצילומים שצילמתם.  בואו נמנה את שלושת הדרכים האפשרויות לטעמי: 1. לפי פרט טכני, מידע שקיים בתוך קובץ התמונה. למשל לפי תאריך הצילום, א...