צילום מזווית אחרת

  הטישטוש הזה, התחושה שהתמונה לא חדה. הרבה פעמים זה סימן לצילום שלא הצליח. המצלמה אמורה לצלם ברור, וחד, לא? אז לפעמים זאת המטרה של הצלם לטשטש בכוונה. להשאיר את הצופה עם תחושה ולא עם פרטים, עם הדמיון ולא עם המציאות. לתת לצופה מספיק כדי לגרות את הדמיון שלו לנסות ולהשלים פרטים, או לתת פתרון לחידה על מה הוא מביט. זה לא תמיד "עובד" למה? חשוב לתת לצופה תחושה שזאת לא טעות, שהטישטוש מכוון. האתוס של הצלם, שישיג את הקשב של הצופה, היא לשכנע אותו שהוא יודע מה הוא עושה. גם אם הצילום יפה, אבל הצופה חושב שהצלם לא מבין מה הוא עושה, הוא לא יתפתה לתת ליצירה את המקום הראוי לה. הוא יפתח קשב והתבוננות לראות את היצירה בעמוק הראוי לה. איך משיגים את הטישטוש? מה אפשר לטשטש ובאיזה אופן? האם צריך שמשהו בכל זאת יישאר חד? כמה טישטוש זה כבר יותר מדי טשטוש? אלה שאלות שהתשובות אליהן משתנות מצלם לצלם, ומצופה לצופה. כמה מופשט אתה יכול להיות ועדיין להרגיש שאמרת משהו? זה חלק מהשאלות של המסע היצירתי. הכי חשוב אף פעם לא להפסיק לשאול.

קוביזם הוא סגנון אוונגרדי באמנות שיצר מהפכה בציור ובפיסול האירופי בתחילת המאה העשרים. הקוביזם אינו צופה באובייקט מנקודת מבט אחת, אלא מפרק את האובייקט לגורמיו ומציג גורמים אלה מנקודות מבט שונות באופן סימולטני. תנועה זו חוללה מהפכה בכך שדחתה מעליה דחייה גמורה של מסורת הנטורליזם בציור ובפיסול. הקוביזם החל בשנת 1906 בעבודתם של שני ציירים: הצרפתי ז'ורז' בראק והספרדי פבלו פיקאסו, שחיו באותה עת ברובע מונמארטר בפריז. הם נפגשו ב-1907 והמשיכו לעבוד בקשר הדוק עד לפריצתה של מלחמת העולם הראשונה ב-1914. הקוביזם פרח עד שנות העשרים של המאה ה-20, ואמניו המשיכו להשתמש במוטיבים קוביסטיים גם בהמשך. המושג "קוביזם" נוצר לראשונה בשנת 1908 על ידי מבקר האמנות הצרפתי לואי ווסל. המושג זכה לתפוצה רחבה, אך שני יוצריו של סגנון זה נמנעו מלהשתמש בו. הציור הקוביסטי הראשון היה, כנראה, "העלמות מאביניון" של פיקאסו. זה קוביזם אנליטי, האמן לוקח אובייקט ועושה לו אנליזה צורנית, בהשפעה מהפסיכולוגיה המתפתחת באותה תקופה, וחיפושים אחר עומק חדש בכל תחומי האמנות. "העלמות מאביניון" של פיקאסו...

  לצלם כמו קלוד סמינר לצילום אימפרסיוניסטי צילום הוא לא רק הנצחת מה שהעיניים רואות. הביטוי האומנותי כולל גם ביטויים פחות ריאליסטים, למשל הביטוי האימפרסיוניסטי, התרשמותי, ואת זה אפשר לייצר ולצלם גם באמצעות המצלמה. קלוד מונה צייר ככה לפני 130 שנה, והגיע הזמן לתת למצלמה שלכם לייצר פרשנות שלכם לעולם האומנותי הזה. הצילום דורש גישה אחרת בהתבוננות, ודגש על טכניקות מיוחדות בעבודה עם המצלמה, להשגת האפקטים הרצויים בצילום. את הסדנה מובילים דובי רומן וגלעד בנארי להרשמה מוזמנים לשלוח מייל  Gilad33@gmail.com  ואחזור אליכם התוכנית: שישה מפגשים.  אנחנו ננצל את תקופת הפריחה של חודש פברואר – מרץ כדי לצלם בהשראת קלוד מונה. בסדרה של  6 מפגשים לעבודה ומשוב אנחנו נניח תשתית והנחות יסוד למה קלוד מונה יצר כאמן, ולמה שאנחנו מנסים לעשות עם מצלמה. נדבר על השראה, טכניקה, נתרגל ונשתף לטובת משוב ולמידה. שלושה מהמפגשים יוקדשו ללימוד, ומשוב, ושלושה מפגשי שטח בבוקר שבת לתרגול מעשי ומעמיק. כאמור, ייערכו שלושה מפגשי כיתה (שיועברו גם בזום, ויוקלטו) ומפגשי השטח ייער...