צילום מזווית אחרת

לצלמים יש גם עולם תחתון.  הוא מעט פחות מאיים ותוקפני מהעולם התחתון של הפלילים, ולא פחות סקסי מהעולם התחתון של ויקטוריה. העולם שמתחת לרגליים שלנו. בעולם התחתון של הצלמים, המציאות מקבלת צבעוניות אחרת וטקסטורה מפתיעה. אפשר להכניס דברים למסגרת חדשה ואפשר לקבל פרספקטיבה מפתיעה. בעולם התחתון של הצלמים שלוליות של מים עכורים מרווים את צימאונם של המתבוננים במציאות אלטרנטיבית. כתם שמן יכול לזרוק קשת בענן לתוך רחוב עגום. עלי תפרחת נטושים, מנצנצים מעל בתי העיר. בעולם התחתון זה לא משנה איפה אתה נמצא, אלא איפה אתה רוצה להיות. צלמים נראים לעתים מטופשים לאדם הרגיל, המתבונן עליהם מהצד. "מה לו לצלם הזה שהוא שוכב על המדרכה ומצלם שלוליות באמצע הרחוב?" ואין הם מבינים שהשלולית היא נרנייה לעולם פנימי, לאסקפיזם של הנשמה. העולם התחתון פתוח לכל העולם לראות, אך רק צלמים שומטים את קומתם, ומצטופפים לתוך החלון הזדמנויות של השלולית. בפעם הבאה שאתם עוברים ליד שלולית, קודו קידה, ואולי תמצאו שם אותי, ואולי תמצאו דווקא משהו משלכם בעולם התחתון, אולי תמצאו שם חיוך שהתחבא לכם בבטן

צלמים אוהבים השתקפויות. בצדק. השתקפות יכולה להיות סימטריה נעימה לעין, הכפלה, הרחבה. השתקפות בצילום נוף מרווחת את התמונה, נותנת אוויר מלמעלה, וגם מלמטה. השתקפות מייצרת משחק גרפי, זרימה, לעיתים עומק.  מצד שני, השתקפות יכולה להיות סתמית, צפויה, מבחינה יצירתית היא יכולה להיות קלישאה.  השתקפות כפי שאנחנו מכירים אותה במראה, בחלון ובכלל ביום יום שלנו – עשויה להיות דבר צפוי. הרי היא שם כל הזמן. אם ניגש לצלם אותה כמו שאנחנו רגילים, ההשתקפות לא מספקת שום יצירתיות או יחודיות עבורינו כצלמים. החוכמה היא ללמוד להתבונן על השתקפויות כעל כלי בחשיבה היצירתית. כתוצאה מאיבוד אור, עיוות פרטים, טקסטורות מפני השטח או מאחוריו, וגבולות ההשתקפות – אנחנו משחקים בתודעה של הצופה, בחוסר ההבנה הרגעית שלו לגבי המחזה שהוא רואה וזוהי בדיוק הנקודה שצריך לפתח בהתבוננות שלנו! אם אתם מתבוננים על הצילומים שלי, אלה שצירפתי פה, ואתם מתקשים להבין. מה פה השתקפות, למה זה נראה ככה, מאיפה באה ההשתקפות - זאת בדיוק הנקודה היצירתית בתהליך! אז איך כדאי לנו לגשת לצילום?  ראשית, הכי קל בסלולרי. זה לא שמצלמה מקצועית לא מתאי...