צילום מזווית אחרת

מִשְׂחוּק היא פעולה בה נעשה שימוש בטכניקות של משחקיות על מנת לשפר ביצועים בתחומים שאינם בהכרח קשורים למשחק עצמו. המשחוק מעודד אנשים לאמץ התנהגויות רצויות או להרחיב את השימוש בהן. לפני שאתן דוגמאות, רק אציין שזאת אחת התכונות החזקות ביותר בחוויה של הצילום, שבה המציאות היא מגרש המשחקים של הצלם, ואני ארחיב על זה בהמשך. הגיימיפיקציה יכולה לעודד אנשים לבצע מטלות שהם בדרך כלל תופשים כמשעממות, דוגמת מילוי סקרים, ביצוע קניות, מילוי טופסי מס, זריקת אשפה, התעמלות, וכדומה. למשל היוזמה המרתקת שזכתה להד נרחב בתחום התכנון העירוני, והכלכלה ההתנהגותית, התרחשה  במנצ'סטר, כשקברניטי העיר הגו רעיון מעניין להפוך את העיר לנקייה יותר, ולהפוך את התושבים לשותפים אקטיביים בניקיון העיר. כשפחי הרחוב הוחלפו לפחים חדשים. פח בצורת כוס חד פעמית, פחים שמציגים ספירה של האשפה, משמיעים צלילים בכל זריקה לפח, מציגים סקר דעות (אננס על פיצה - כן או לא, ליאם או נואל מאואזיס, אופנהיימר או ברבי) וכו׳  הפחים החדשים הופכים פעולה משעממת וסיזיפית למשחק. כשאנשים משליכים אשפה לפח שמפיק צליל של "תודה", נעימה מרגיעה, או א...

יצירתיות היא חדשנות, מקוריות, ועדיין לא תמיד היא מייצגת יעילות. אחרי הכל אפשר להביא לידי ביטוי חשיבה מקורית, ויצירתית, ועדיין - לא פרודוקטיבית בכלל לתהליך שאתה מנסה להשיג. בארגונים, כשמנסים לייצג חשיבה יצירתית, לא מעט זמן מתבזבז על רעיונות שלא יתקבלו, כי ההערכה היא שהם לא יעילים, ולא יקדמו את מטרת הארגון. אמנם בגופים מתקדמים, תמיד ינסו להכניס לתהליכי חשיבה גם כאלה שיזרקו רעיונות יצירתיים (שלא יתקבלו) אבל יפרו את החשיבה ויבחנו (ויאתגרו) גבולות של חשיבה קיימת. זה לא אומר שכל רעיון יצירתי שעולה, הוא גם כזה שיעבוד. אז הפעם אני רוצה להציג לכם דוגמה של יצירתיות עם ערך מוסף נהדר. חברת סקודה עשו מחקר מעניין.  עוד לפני שהם ייצרו מכוניות הם ייצרו אופניים ואופנועים.  סקודה פיתחו פעמון לאופניים. לכאורה לא עניין מאד מעניין. חברת ענק שמוכרת מכוניות במיליארדי דולרים ברחבי העולם פיתחה פעמון לאופניים... נו. אז במה מדובר? מצד אחד יש יותר ויותר רוכבי אופניים בערים פקוקות. זאת עובדה. כמות רוכבי האופניים: מתבצעות 1.5 מיליון נסיעות אופניים (יוממות) מדי יום בעיר לונדון מצד שני יש יותר ויותר אנשים...