צילום מזווית אחרת

זוכרים את מלחמת המפרץ?  היינו בלחץ ונחמן שי, כמרגיע הלאומי, היה מציע שוב ושוב שנשתה מים. זה לא היה מידע חדש, זה לא שינה את המפה, אבל היה משהו במסר הזה שאפשר לנו להירגע, וזה אולי הדבר הכי חשוב בימי מלחמה. מכירים את התחושה שלכם כשאתם צופים בסרט, והוא סרט רע, ובכל זאת יש שם סצנה שהיא טובה בעינכם? אולי שקיעה שצובעת את המסך בצבעים מהממים, סילואט של הזוג, האופן שבו המצלמה זזה... אולי הילוך איטי, או דיאלוג, או משחק מבריק של אחד השחקנים, או משפט שמישהו אמר וגרם לך לחשוב… משהו. זה לא עושה את הסרט כולו טוב, ועדיין יש משהו בדבר האחד הזה שהופך את הזמן שביליתם מול הסרט לראוי, לפחות מבוזבז. לא נהניתם, אבל לפחות הרווחתם את זה. מכירים את זה? אנחנו חיים כרגע בסרט רע. בסרט הרע הזה, בתקופה הרעה הזאת, אנחנו רוצים לספק לעצמנו את הסצנה הקטנה הזאת שלא תהפוך את כל הסרט לטוב, בוודאות, אבל לפחות תספק את התחושה הזאת שאתם מכירים מהסרט עם הסצנה האחת הטובה, הנחמה שלפחות יש את זה. אנחנו מחפשים להירגע, לשתות מים ופשוט להירגע. אני מציע תרגיל בשם "הליכה שקטה" הליכה שקטה היא הליכה ללא אלקטרוניקה, ללא סלולרי,...

 הציטוט בכותרת המאמר שייך ל דורותיאה לאנג . אני מאד אוהב את הציטוט, אבל מה בעצם הוא אומר? המצלמה היא כלי מופלא. המצלמה לוכדת שבריר שניה מהמציאות ומנציחה אותו לעד.  בעצם, במחשבה שניה, לא משהו מיוחד כל כך. המציאות לא כל כך מרתקת, לא בטוח שאנחנו רוצים ללכוד רגעים שכאלה ולהנציח אותם. גם לא ברור למה דווקא בצילום? אפשר באותה הקלות לצלם וידאו, סרט קצר או ארוך. הוא לוכד בצורה טובה יותר רגעים אמיתיים במציאות, ונשאר איתנו ללא פחות זמן מתמונה. אז מה כל כך מופלא במצלמה? מה שמופלא במצלמה היא דווקא ההבנה שלעיתים אתה מצלם דברים שרק אתה היית מצלם. כולנו חולקים את אותה המציאות, אך כל אחד רואה אותה אחרת, והמצלמה עוזרת לנו להבין את מה שאנחנו רואים, ולהציג אותו לעולם. זאת החשיבות של המצלמה לא כמתעדת (כפי שחושבים עליה באופן מעשי), אלא כמספרת (narrator).  איך אפשר לראות את זה בצילומים שלנו?  נניח שאתם רוצים למיין את הצילומים שלכם, להכניס סדר בין כל אלפי הצילומים שצילמתם.  בואו נמנה את שלושת הדרכים האפשרויות לטעמי: 1. לפי פרט טכני, מידע שקיים בתוך קובץ התמונה. למשל לפי תאריך הצילום, א...