צילום מזווית אחרת

 הציטוט בכותרת המאמר שייך ל דורותיאה לאנג . אני מאד אוהב את הציטוט, אבל מה בעצם הוא אומר? המצלמה היא כלי מופלא. המצלמה לוכדת שבריר שניה מהמציאות ומנציחה אותו לעד.  בעצם, במחשבה שניה, לא משהו מיוחד כל כך. המציאות לא כל כך מרתקת, לא בטוח שאנחנו רוצים ללכוד רגעים שכאלה ולהנציח אותם. גם לא ברור למה דווקא בצילום? אפשר באותה הקלות לצלם וידאו, סרט קצר או ארוך. הוא לוכד בצורה טובה יותר רגעים אמיתיים במציאות, ונשאר איתנו ללא פחות זמן מתמונה. אז מה כל כך מופלא במצלמה? מה שמופלא במצלמה היא דווקא ההבנה שלעיתים אתה מצלם דברים שרק אתה היית מצלם. כולנו חולקים את אותה המציאות, אך כל אחד רואה אותה אחרת, והמצלמה עוזרת לנו להבין את מה שאנחנו רואים, ולהציג אותו לעולם. זאת החשיבות של המצלמה לא כמתעדת (כפי שחושבים עליה באופן מעשי), אלא כמספרת (narrator).  איך אפשר לראות את זה בצילומים שלנו?  נניח שאתם רוצים למיין את הצילומים שלכם, להכניס סדר בין כל אלפי הצילומים שצילמתם.  בואו נמנה את שלושת הדרכים האפשרויות לטעמי: 1. לפי פרט טכני, מידע שקיים בתוך קובץ התמונה. למשל לפי תאריך הצילום, או העדשה שאיתה צילמת. ציל

הבוקר זה ה 1/1/2020. חיכיתי בסבלנות.  אתמול הסתיים לו עשור והמדיה התפוצצה מסיכומי עשור, ותחזיות לעשור הבא, אבל אני רציתי להגיד משהו אחר. העשור שהסתיים היה מצוין, והוא כבר חלק מהעבר. העשור שיהיה הוא אתגר שכדאי להתכונן אליו, אבל לא להשקיע בו אנרגיה על חשבון הרגע הזה. ממש עכשיו, מסביבכם, מתחבאות המון סיבות לאושר, סימנים של צמיחה והתפתחות. צריך לחשוב כמו מצלמה כי לראות אותם. להתבונן. רציתי לכוון אתכם להתבונן על הרגע הזה, לחשוב כמו מצלמה. המצלמה הופכת את הרגע הזה, לנצח. העין האנושית שלנו רואה הרבה יותר מהמצלמה, שנאלצת לעבוד תחת מגבלות.. העין שלנו רואה זווית יותר רחבה, מסוגלת לראות טווח דינמי יותר גדול, מסוגלת לראות עומק שדה עצום, ומספקת לנו הרבה יותר אינפורמציה. העין לא נאלצת לחלק את המציאות לחתיכות ומספקת לנו המון מידע. אז אם יש לנו כל כך הרבה אינפורמציה מהעין, למה שבכלל נרצה ונתלהב ממצלמה? רק העניין של התיעוד? יש דרכים קלות ופשוטות לתעד, זה לא הקסם של הצילום, זה לא מה שעושה ממנו אומנות שאנחנו תולים בסלון, וזה לא מה שעושה מצילומים אייקונים בהיסטוריה האנושית, ובהיסטוריה הפרטי