צילום מזווית אחרת

והפעם, על גישה יצירתית, ולא בהכרח בצילום.  הם אומרים שלכל אחד יש מחליף. הם טועים. טכנית, ברור שאין וואקום, כל אחד שהולך, מישהו יחליף אותו, אבל זאת טעות לראות את זה כך. הגישה שלכל אחד יש מחליף, מקטינה אנשים, מקטינה את הייחודיות שלהם, מקטינה את הערך שלהם. לכל אחד יש ערך שאי אפשר להחליף. לכל אחד. לא תמיד לכל אחד יש מחליף הולם. הם טועים. אומרים עם ה NBA (ליגת כדורסל בארה"ב, למי שלא מכיר) שזאת ליגה של שחקנים. המנהלים לא קובעים, המאמנים לא קובעים, התקשורת לא קובעת.. השחקנים קובעים הכל. למה? כי אי אפשר להחליף את לברון ג'יימס ולקבל משהו אחר באותה רמה. כי אי אפשר להחליט שאם סטף קרי עצבן אותך, אתה תחליף אותו. אין לו מחליף. השחקנים בטוחים בעצמם, אי אפשר להחליף אותם. עכשיו נראה את מישהו מנסה לקבוע להם את הכללים. ב NBA אפשר להחליף מאמנים ובעלים, אבל הבעיה היא להחליף שחקנים. החיים לא פיירים. אתה לא מקבל את מה שמגיע לך, אלא את מה שיש לך מינוף להשיג. ואתה תשיג מינוף אם תמצא את הדבר שבו אי אפשר להחליף אותך. הם אומרים שלכל אחד יש מחליף, אבל הם טועים. אם אתה עובד בתוך הקופסה, בתוך המסגרת, ...