הטישטוש
הטישטוש הזה, התחושה שהתמונה לא חדה.
הרבה פעמים זה סימן לצילום שלא הצליח. המצלמה אמורה לצלם ברור, וחד, לא? אז לפעמים זאת המטרה של הצלם לטשטש בכוונה. להשאיר את הצופה עם תחושה ולא עם פרטים, עם הדמיון ולא עם המציאות.
לתת לצופה מספיק כדי לגרות את הדמיון שלו לנסות ולהשלים פרטים, או לתת פתרון לחידה על מה הוא מביט.
זה לא תמיד "עובד"
למה?
חשוב לתת לצופה תחושה שזאת לא טעות, שהטישטוש מכוון. האתוס של הצלם, שישיג את הקשב של הצופה, היא לשכנע אותו שהוא יודע מה הוא עושה. גם אם הצילום יפה, אבל הצופה חושב שהצלם לא מבין מה הוא עושה, הוא לא יתפתה לתת ליצירה את המקום הראוי לה. הוא יפתח קשב והתבוננות לראות את היצירה בעמוק הראוי לה.
איך משיגים את הטישטוש? מה אפשר לטשטש ובאיזה אופן? האם צריך שמשהו בכל זאת יישאר חד? כמה טישטוש זה כבר יותר מדי טשטוש?
אלה שאלות שהתשובות אליהן משתנות מצלם לצלם, ומצופה לצופה.
כמה מופשט אתה יכול להיות ועדיין להרגיש שאמרת משהו?
זה חלק מהשאלות של המסע היצירתי.
הכי חשוב אף פעם לא להפסיק לשאול.
תגובות
הוסף רשומת תגובה