סליחה, של מי הצילום הזה? (או, דברים שלא ידעתם על זכויות יוצרים וצילום)


כצלם וכמורה אני נתקל בהרבה מקרים של חוסר הבנה וידע בתחום "מה מותר, ומה אסור" לנו כצלמים. האם מותר לצלם ברחוב גם כשאומרים לכם שלא? ומה עם לפרסם את התמונות של אנשים שצילמתם? ואם צילמתם ציור שמישהו צייר, האם זכויות היוצרים על הצילום שלכם בכלל? ומה קורה אם מישהו השאיל ממכם מצלמה וצילם איתה, למי שייך הצילום? ואם צילמתם בחתונה, האם התמונות של "החתן והכלה" שלכם?


אז זהו אוסף תובנות חשובות על מה מותר, ומה אסור, ומהן זכויות היוצרים לצלמים לפי החוקים בישראל. הנה התהליך שבו התוכן המוצג לכם נכתב:

1. העלתי שאלות שאני שומע שוב ושוב, ונקודות שמבחינתי שווה היה להתעכב עליהן.
2. על כל שאלה עניתי מהידע הכללי שלי
3. חיפשתי סימוכין באינטרנט (חוקים בישראל, וחוק בינלאומי).
4. על מה שלא מצאתי התייעצתי עם חברים שהם עורכי דין בתחום הקניין הרוחני. 

מבחינתי, אלה הם קווי יסוד להשכלה הכללית שלכם כצלמים

השאלות והתשובות לא עונות על מקרים ספציפיים, אלא מהווים מסגרת הבנה כללית, וכך חשוב שתתייחסו אליהם. 

חשוב מאד לציין, אני לא עורך דין ולא משפטן.
המידע שצירפתי מבוסס על שנים של איסוף מידע והתעניינות התחום הקניין הרוחני בצילום. ייתכן שפה ושם יש חוסר דיוקים, ואין המידע פה מחליף איש מקצוע וייעוץ מקצועי במידת הצורך שלכם. 


השאלות:

1. אם צילמת יצירה של מישהו אחר, האם זכויות היוצרים על התמונה הם שלך?

אם צילמת משהו דו מימדי כמו ציור במלואו, פוסטר או שלט, זכויות היוצרים על הצילום הם לא שלכם! זאת תמונה שמתעדת יצירה של מישהו אחר ולפיכך הוא נשאר בעלים של היצירה שהוא יצר. אסור לצלם צילום שאינו שלכם (חוק מ 2007).
אם צילמתם והכנסתם בתמונה החלטה, משהו חדש בצילום, כמו חיתוך או זווית, או קונטקסט נוסף מסביב לתמונה, זכויות היוצרים הם שלכם. כמובן שיש פה מקום לשיקול דעת, אבל ההגיון הבריא מפריד בין מקרים שבהם  תיעדתם בלבד יצירה של מישהו אחר, לבין מקרים שהשתמשתם בצילום כדי לבטא פרשנות והצילום נתן נקודת מבט חדשה.

חשוב לציין, תמיד מדובר באזור "אפור" ונתון לפרשנות.
הצלם המפורסם Richard Prince ידוע ב"גניבה" המפורשת שהוא עושה לעבודות של אחרים כשהוא מצלם אותם בידיעה ברורה שהוא "משכפל" אותם והופך אותם לשלו. הוא מפסיד מפעם לפעם בבית המשפט, אבל כל מקרה שכזה גורף התעניינות ויחסי ציבור, ומוסיףלעניין ולרווחים העצומים שלפרינס מהעבודה. אפשר להגיד שהפרובוקציה שהוא עושה משתלמת לו מסחרית, למרבה הצער.

2. האם מותר לצלם בשטח ציבורי?

החוק בישראל לא מתייחס מפורשות לשטח הציבורי, אלא לשטחים פרטיים, ומכאן שהחוק אוסר על צילום ללא רשות רק בשטח פרטי. יחד עם זאת מתקדימים ומקרים דומים, אפשר להסיק את כללי הזהירות הבאים - בשטחים שהם ציבוריים מותר לצלם כמעט כל אדם וכמעט כל סיטואציה.
יש תנאי שהסיטואציה לא נכפתה על איש פרטי בשטח ציבורי (מה שהופך את הסיטואציה לפרטית) כמו תאונה, אירוע שבו הוא מותקף,או משהו דומה. יש גם את המקרה האפשרי שיש בתמונה שאתם מצלמים לכדי השפלה של המצולם, וגם אז חלה עליכם מידת ההחמרה, שאין התמונה שאתם מצלמים פוגעת ומשפילה את המצולם (כמו מקרה התביעה המפורסם לתמונה של אלכס ליבק שהציגה חרדי בסיטואציה שבית המשפט קבע כמשפילה)

לעיתים, אנשים מסרבים שתצלמו אותם, או שאנשי ביטחון (בתפקיד) מקניונים מבקשים שלא תצלמו ברחוב, ועוד מקרים הזויים שיצא לי לראות ולהיות חלק מהם. בהנחה שלא נכנסתם לתוך שטח פרטי, או שאתם מצלמים לתוך שטח פרטי, מותר לכם לצלם, ומוטב לכל אלה שלא מכירים את החוק וטוענים אחרת, במיוחד אם אנשים מקצוע בתפקיד, להכיר את הזכויות שלכם ואת מגבלות הכוח שלהם למנוע ממכם את חופש הביטוי שלכם.

כמובן שפה עניתי על השאלה אם מותר לצלם, זה לא עונה על השאלה מה מותר, או אסור לעשות עם התמונה..

3. האם מותר לפרסם את התמונה שצילמתי בשטח ציבורי?

כנראה שזאת השאלה החשובה באמת.
תמונות שצולמו בשטח ציבורי שמהן לא ניתן לזהות את הדמויות, ניתן לפרסם ללא מגבלה. (כלומר, תמונות ציבוריות שלא ניתן לזהות בהן את המצולמים ניתן לצלם ולפרסם ללא מגבלה). תמונות שמהן ניתן לזהות את הדמויות אפשר לפרסם כחלק מסיקור חדשותי (כשסיבת הפרסום חשובה מזכות הקניין הפרטי של המצולם), או לפרסם שלא למטרות רווח. בכל מקרה אחר צריך להכתיב על מסמך הקרוי model release שמקנה רשות לצלם לעשות שימוש נרחב בצילום.
חשוב להגיד, שגם במקרים שבהם אין רווח מהצילום, פרסום דמויות רצוי שייעשה רק לאחר אישור כתוב שלהם (ניתן גם לצלם אותם תוך כדי שמישהו מנציח בצילום וידאו בסלולר שהם אישרו ואיפשרו את הצילום).
פרסום צילומי ילדים מחמיר אפילו יותר ודורש אישור בכתב מהורה או אפטרופוס.

אגב, צילומי "סלברטיס" הם אחרים. הרי צלמי פפרצ'י מצלמים אותם ללא אישור, ומפרסמים את התמונות ללא אישורם, ולמטרות רווח.. החוק מכיר בסלבים כדמויות ציבוריות ובעניין הציבור לראות את הצילומים שלהם, על חשבון זכותם לפרטיות. לא נשמע לי הוגן במיוחד, ומזל שאני לא סלברטי...

4. האם מותר לך לצלם מישהו שמבקש שלא תצלם אותו

כמו שכבר כתבתי, אם הוא בשטח ציבורי מותר לצלם אותו למרות מחאותיו. זכרו שאם אפשר יהיה לזהות אותו, תוכלו לפרסם את התמונה רק באישורו. יחד עם זאת, ברוב המקרים שמישהו מבקש שלא תצלמו אותו, עצתי היא לכבד את בקשתו.
גם אתם עשויים למצוא את עצמכם במצב דומה, ומה אתם הייתם רוצים שיקרה, שיצלמו אתכם למרות שביקשתם שלא?

לעומת זאת בשטח פרטי, אפילו אם קיבלתם אישור מבעלי המקום לצלם בו, יש זכות לפרטיות לכל אדם שנמצא שם, שהרי הוא מצפה להיות מוגן ולא תופס את עצמו כחשוף בשטח ציבורי. עלינו להכיר בפרטיות שבשטח פרטי ולא לצלם את מי שמבקש שלא.


5. האם מותר לך לצלם קטינים?

קטינים, הם ילדים עד גיל 18. במרחב הציבורי מותר לצלם. בזהירות וברגישות, אבל מותר.
לפרסם קטינים שניתנים לזיהוי רק באישור הורה או אפטרופוס. תחשבו כמה מגוחך לחשוב על כל הצילומים שעולים לרשת מטיולים שנתיים ומסיבות קטינים, וברובם (אני מנחש בזהירות) אין אישורי הורים או אפוטרופוס, ועדיין, זאת לשון החוק כפי שאני מבין.
Moder release לקטינים.

6. אם מצאת כרטיס זיכרון או נגטיב, האם הצילומים שייכים לך

לא מצאתי לזה סימוכין בחוק הישראלי, אבל למי מה שמצאתי בחוק הבינלאומי, זכויות יוצרים שייכות לצלם, והן חלק מהירושה שלו (אם הוא כבר לא בחיים). אתם מוזמנים לשמוע את ההסקט (המילה העברית והמוזרה לפודקאסט) שעוסק במקרה דומה שבו נגטיב של תמונות התגלגל לידיים אחרות שהשתמשו בנגטיב כבשלהם, והחוק הכיר בבעלות החוקית של מי שצילם את הנגטיב ולא במי שהחזיק בו.
אני עוד אחזור חנקודה הזאת בשאלה אחרת, אבל החוק מכיר במי שלחץ על הקליק במצלמה, ויצר את הרישום בפילם או את התיעוד בכרטיס הזיכרון, כבעלים החוקיים של היצירה. בעלות של הנגטיב, או על כרטיס הזיכרון, או המצלמה, הם משניים למי שצילם בפועל.

7. האם מותר לך להוריד תמונה מאינטרנט ולהדפיס אותה, או לעשות בה שימוש אחר?

התשובה היא לא!
בין אם כתוב באתר אזהרות של זכויות יוצרים, או שלא, יש איסור מוחלט לראות בצילומים, אפילו כאלה שמופיעים בחיפוש בגוגל, כתמונות ללא זכויות יוצרים. אמנם יש בפירוש רמות שונות של הפרה, לפי אופי השימוש שעושים בתמונה, אבל ככלל יסוד, אף תמונה באינטרנט אינה מותרת לשימוש חופשי.
גם אם תחליטו לקחת תמונה מהאינטרנט אבל לתת קרדיט לצלם, זאת מחווה יפה, אבל עדיין הפרה. אתם צריכים לבקש רשות, ולהגיע לסיכום עם בעלי זכויות היוצרים על התמונה על השימוש בתמונה. ככל שהשימוש שיעשו בצילום יגיע לתפוצה יותר רחבה, ההפרה תהיה בוטה יותר. אם מישהו עושה שימוש בתמונה שלכם, תתעדו את ההפרה (צילום מסך של כל הפרה שתמצאו, או עותקים במקרה ומדובר בהדפסה) ורק אז תתחילו לטפל בפרטי ההפרה עצמה.
אם מישהו העתיק תמונה והכין איתה ברכה לאמא שלו, או עבודה לבית הספר, אף אחד לא יידע, ולא קרה שום דבר חמור. אם מישהו עיצב באמצעותה אתר אינטרנט, או מודעת פרסום, או שהיא שימשה בקמפיין, המפר ישלם נזיקין של הפרת יוצרים, גם אם הוא יגיד  "לא ידעתי", ובהנחה שמישהו יתבע אותו על ההפרה.

אז איך תדעו אם זכויות היוצרים שלכם הופרו?


9. איך אדע אם מישהו עושה לי שימוש בתמונה?

הכירו את Tineye

https://www.tineye.com/

מנוע חיפוש שאם תכניסו לתוכו תמונה (או לינק לאתר שבו מופיעה התמונה) הוא ילך ויחפש בין ביליונים של אתרים שימוש והפרה של זכויות היוצרים שלה. הוא יציג בפניכם את התוצאות, ואז תחליטו אתם מה לעשות עם הממצאים. האם לתבוע, לשלוח מייל נזיפה ובקשה להסרה, או לפחות לדרוש קרדיט.

בנוסף, אתם בטח מכירים את גוגל תמונות.
תעלו תמונה לתוך המנוע (או לינק לאתר שבו מופיעה התמונה) ותקבלו מגוון עצום של תוצאות שהתמונה מופיעה בהם.
ייתכן שחלק מהתוצאות יהיו תיעוד של הפרה של זכויות היוצרים שלכם.

8. האם יש מנגנון לשימור זכויות יוצרים שמגן על צלמים?

ההסדר הכי מוצלח שאני מכיר שמגן עלינו (הצלמים), מעבר לאמורפיות של "אל תיקח לי, אם זה לא שלך" הוא Creative Commons (CC) license שעוזר ליוצר להגדיר מראש רשות למי שרוצה לעשות שימוש בתמונה שלו.


בנוסף, אם מישהו מעוניין בצילום יש אתרים שניתן לרכוש בהם שימושים שונים בתמונות (Stock).

יש 3 רשיונות מקובלים להסדר שימוש בצילומים -
Public domain - תמונה שאין סימוכין לזכויות היוצרים שלה. היא נחשבת לקניין ציבורי, או שבעלי הזכויות עליה וויתר על הקניין. אפשר לעשות בתמונה שימוש חופשי.
Royalty-free - תמונה שבתשלום חד פעמי אפשר לקבל זכות שימוש בה כמעט ללא מגבלות.
 Rights-managed - רכישת השימוש בתמונה היא לצורך ספציפי מאד. אי אפשר לעשות שימוש בתמונה מלבד השימוש המדויק שהתמונה נרכשה עבורו.

אם אתם מספקים תמונות למכירה דרך אתרים כאלה, או רוכשים בעצמכם, תכירו במגבלות הרשיון שתחתיו התמונות נרכשות.

10. אם מישהו העתיק ממני תמונה והציג אותה כשלו, מגיע לי פיצוי? 

סעיף 50 לחוק זכויות יוצרים קובע שבית המשפט יהיה רשאי לפסוק לתובע בעבור כל הפרה של זכות יוצרים פיצוי, ללא הוכחת נזק, סך של עד 100,000 ₪.
בקביעת גובה הפיצוי ישקול בית המשפט, בין היתר, את הנזק שנגרם לתובע, משך ההפרה, תום ליבו של הנתבע, הרווח שעשה הנתבע מההפרה ועוד.

10. ומה דעתי על הוספת חותמת או חתימה על תמונה?

אני לא אוהב. אני לא ממש חשוב, אבל אני רק רוצה לספר לכם שאני לא אוהב.
חתימות על צילומים הן חלק ממה שרואים בצילום, ולפיכך הן פרט שלא קשור לתוכן הצילום ועדיין מופיע בו. יחד עם זאת, הרבה צלמים מוסיפים חתימה... אין לחתימה עצמה ערך שמגן על זכויות היוצרים שלכם. לתמונה המצולמת קיימת הגנה כיצירה מקורית והיא מוגנת באופן מלא גם ללא חתימה. אמנם קשה יותר לגנוב מתמונה שיש בה חתימה, אבל כל מי שיודע פוטושופ ברמה בסיסית, לא יתקשה להסיר חתימה, אז אני מתקשה להבין את היתרון שבה.
אם אתם חושבים שחתימה שלכם על תמונה טובה תקנה לכם מוניטין, זה כבר משהו אחר וסיבה אחרת. אם אתם מאמינים שחתימה תקנה לכם חשיפה חיובית, זה כבר נושא למאמר אחר..


11. מי בעלי הזכויות על צילומים שצילמת בעבור מישהו אחר תמורת שכר?

של הצלם!
התקשרו אליך וביקשו ממך לצלם את מצעד הגאווה תמורת שכר נאה. של מי זכויות היוצרים על התמונות? שלכם.
אם מישהו שוכר את שירותך לצלם אירוע חדשותי, צילומי נוף, או כל סוג צילומים בעל אופי דומה, זכויות היוצרים על הצילומים שייכים לצלם. התמונות שהוזמנו כמובן הן לשימוש המזמין את העבודה, אבל הזכויות על הצילומים שייכות לצלם לשימושים עתידיים, אלא אם הוגדרו מראש תנאים אחרים.
הרעיון בחוק דומה לקניין הרוחני של סופר שכותב ספר שהוזמן מראש על ידי הוצאת הספרים (בתשלום מראש) והקניין הרוחני שייך לסופר.

12. למי שייכות תמונות שצולמו בתוך אירוע פרטי, כמו חתונה או בר מצווה?

למזמין העבודה!
התקשרו אליך וביקשו ממך לצלם מסעדה לטובת פרסום באתר המסעדה. של מי זכויות היוצרים על התמונות? של המסעדה. במקום, או האירוע הוא פרטי ולפיכך לצלם אסור היה לצלם בו ללא אישור מהמזמין. לפיכך, אלא אם סוכם אחרת, זכויות היוצרים על הצילומים שייכות למזמין העבודה ששילם ואיפשר לצלם להיות נוכח במקום, או באירוע הפרטי.
אגב, חשוב להחריג מזה את הצילומים המקדימים לאירוע (נניח חתונה), שלא צולמו באירוע עצמו. זכויות היוצרים שלהם שייכות לצלם.

13. למי שייכות זכויות יוצרים על צילום פורטרט ?

תלוי. אם מישהו הזמין אותך לצלם אותו, זכויות היוצרים הן ברמה העקרונית שלו. הוא התיר לך לצלם אותו בעבור התמונות.
אם צילמת מישהו על דעתך, ביוזמתך, וללא הזמנת צילום מפורשת, זכות היוצרים היא של הצלם. שוב, כדי לפרסם את התמונות כדאי להצטייד באישור בכתב מהמצולם, אבל ללא קשר לפרסום התמונות, הקניין הוא של הצלם.
אם יש מסמך כתוב בבסיסה של הזדמנת העבודה לצילום, המסמך אמור לקבוע למי שייכות הזכויות על התמונות

14. צילמת במצלמה של מישהו אחר, למי שייכים הצילומים?

למי שביצע את הצילום עצמו!
נניח שנגמרה לך הבטרייה במצלמה והשאלת מצלמה ממישהו אחר. או נניח שצילמת על כרטיס זיכרון של מישהו אחר, או עם עדשה של מישהו אחר.. למי שייכים הצילומים? יש לי חבר צלם שבמהלך אירוע, מישהי השאילה ממנו את המצלמה "לרגע" והלכה אל מאחורי הקלעים וצילמה תמונות חושפניות של זמר מפורסם. הכל נשאר מתועד על גבי כרטיס הזיכרון. החבר חשב שהתמונות הן שלו לשימוש, אבל מתברר שהן לא...
תקראו את המקרה המשעשע הזה
קוף שצילם סלפי באמצעות מצלמה, ובית המשפט פסק שהזכויות שייכות לקוף (במגבלת העובדה שבעל חיים לא זכרי להגנת זכויות חוקית תחת הסעיף הזה) ולא לבעלים של המצלמה.
ונניח שצלם בחתונה שוכר את שירותיו של צלם שני שיצלם עבורו את החתונה. למי שייכות התמונות? התמונות שייכות לצלם השני, אלא אם הוגדר בחוזה ההעסקה בינהם אחרת. החוק מכיר במי שלוחץ על הקליק כבעלי הקנין הרוחני של הצילום, אלא אם סוכם מראש משהו אחר.

15. האם צילום שצילמתי יישאר קניין שלי לנצח?

ככלל, הדבר משתנה ממדינה למדינה. במדינת ישראל זכות היוצרים על יצירה פוקעת בתום 70 שנים ממות המחבר. בצילום פקעה זכות היוצרים בתום 50 שנים מתאריך פרסום התמונה (או יצירת הנגטיב) עד לא מזמן, אבל ב 2007 (חוק זכויות יוצרים) השוו את התנאים וצילום גם הוא זכאי ל 70 שנות הגנה.



* כאמור במאמר זה הנו לרקע כללי בלבד, אינו מתיימר להיות תחליף לייעוץ משפטי מקיף ואינו יכול להחליף את הצורך בבדיקת הוראות החוק ואת יישומו הנכון. אני משאיר לעצמי את הזכות, בעקבות תגובות ותיקונים שאקבל, לחזור ולערוך את המאמר הזה כדי לדייק את הפרטים המובאים בו.

* אם החסרתי שאלה שבעינכם היא קריטית, והייתם רוצים התייחסות אליה, אנא השאירו לי בתגובות.




תגובות

  1. איך אדע אם מישהו עושה לי שימוש בתמונה?
    הכלי הטוב ביותר שנתקלתי בו הוא של גוגל תמונות...
    https://www.google.co.il/imghp?hl=iw&tab=wi

    תכניס לתוכו תמונה (או לינק לאתר שבו מופיעה התמונה) הוא ילך ויחפש הרבה יותר טוב מכל שאר הכלים.
    בהצלחה!


    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! הוספתי את האופציה שציינת לתוך המאמר.

      מחק
  2. רק בקשר לאלכס ליבק - בהתחלה הוא הפסיד בתביעה, ואז לאחר ערעור, זכה בתביעה אך הפסיד במשהו אחר- לאחר שצילם את האדם הדתי אמר לו תוך התגוננות שהוא לא יפרסם את התמונה והוא בכל זאת פרסם. זאת סיבת ההפסד בתביעה.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הייתי מודע לטווסיט הזה בעלילה. התיעוד שהכרתי הוא זה שמופיע בלינק שצירפתי ולא מכיל את כל המידע על הערעור. טוב לדעת.

      מחק
  3. היי גלעד. שאלה : אני עובד במשרד ובמסגרתו נתבקשתי ללכת לצלם עבודה שעשה המשרד, אציין ואומר שצילום אינו חלק מתפקידי במשרד אלא כישור נפרד שיש לי ולכן הסכמתי לעשות זאת, המשרד אינו עוסק בצילום, מכיוון שלא ערכתי חוזה נפרד עם הבוס בנוגע לצילום והצילומים נעשו "במסגרת העבודה" טוען כעט הבוס שזכויות היוצרים של הצילומים הם שלו. האם זה נכון? או שאני עדיין בעל זכויות היוצרים?

    השבמחק
    תשובות
    1. טוב, אני מזכיר לך שאני לא עורך דין, אבל אנסה לענות על בסיס מה שאני מבין.
      הניואנסים חשובים מאד. עצם העובדה שמהשרד שילם או לא, היא לא העניין, כי גם על עבודה בתשלום אתה נשאר בעלי זכויות היוצרים כפי שכתבתי. גם אם ביצעת את זה במסגרת תפקידך הרשמי, או כשירות אקסטרא. למיטב הבנתי אופי האירוע שנשלחת לצלם הוא המהות. אם הנוכחות שלך באירוע כצלם התאפשרה מעצם העובדה שנשלחת לשם לצלם, ואפשר להגדיר את האירוע כפרטי, הזכויות על הצילומים מוגדרות קודם למזמין העבודה שכן ללא העובדה שהוא שלח אותך לצלם שם, לא היית יכול לצלם בכלל. בדומה לצילום בחתונה.

      מקווה שדעתי בעניין עזרה.

      מחק

הוסף רשומת תגובה