הטריפ של הצילום (או, איך לצלם יצירתי בטיולים)

רבים מאיתנו מכירים את הרצון לחזור מטיול לחו"ל עם תמונות יפות. זה לא מאד מסובך. אתה יכול להיות צלם חובב, ולצלם במצב אוטומטי, וזה ייראה מצוין.

הסיבה היא פשוטה, אם יפה בחו"ל, אז התמונות יפות. אם זה נראה טוב בעין שלכם, צריך להתאמץ כדי שזה לא ייראה טוב בתמונה. אם כך, למה אנחנו לא תמיד מרוצים מהתמונות?

אולי.. אולי כי אנחנו רוצים להרגיש שתפסנו בצילומים שלנו משהו "אחר". לא רק את מה שראינו, אלא גם את מה שהרגשנו. לצלם את מה שאנחנו מרגישים זה כבר יותר מורכב.

אז בואו ננתח את זה..

לצלם את מה שהעין רואה, זה אותו הדבר כמו לתעד. יש לזה ערך גדול, ובטח שבטיול, אבל לפעמים אנחנו מחפשים להעביר בצילום יותר מזה. פרשנות. לצלם את איך שהרגשנו, או את הדבר שהיה נדמה לנו שאנחנו רואים, או להעביר בתמונה עד כמה התרגשנו... בשביל זה צריך לחדד את התובנה שניה לפני הקליק. להבין מה אנחנו מנסים להגיד, כדי לקחת את ההחלטות שיתמכו בהעברת המסר.

כשאנחנו מגיעים לחו"ל אנחנו סובלים ממה שאני מגדיר כ"קללת התייר".
נניח בפריז, היום הראשון דומה במצלמות של כולם. הנה האייפל, ושער הנצחון, והנה גני וורסאי, והלובר...
אחרי שלושה ימים בפריז התמונות של כל אחד נראות אחרת. כל אחד מתחיל לצלם את "פריז" שלו. הסמטאות, או בתי הקפה, הגשרים והמבנים, או הרומנטיקה האנושית. תמהיל הצילומים שלנו משתנה על פי כמה שהשתחררנו מ"קללת התייר".
אז מה קורה אם אין לנו את הפריבילגיה לבלות כמה ימים באותו מקום? להתרגל ולהתחיל לצלם ממקום של חוויה אישית?
אתם עשויים לחשוב שבטיול לחו"ל, ובמגבלות הזמן והמקום, האתגר לצלם באופן יצירתי קשה שבעתיים. הרי אין לנו זמן לחכות ל"רגע מכריע" או להזמין תנאי אור לטעמינו, ואמנם - האתגר קיים, אבל האמת היא שבתירגול נכון של חשיבה יצירתית, ובאמצעות סביבה תומכת ומאפשרת, הצילום היצירתי מסתתר בכל אחד מאיתנו, והטיול מסוגל להיות חממה יצירתית למטיילים בו.

כל אחד מאיתנו חווה את המקום אחרת. ככל שנהיה צלמים יותר מגובשים, נגיע לפריימים שלנו מהר יותר. לעתים בטיול, בלחץ זמנים, אין זמן להשקיע "בעצמנו". מה חשוב לנו יותר? המקום? האווירה? התיעוד? המשפחה שאיתנו? אולי הסלפי?

בחרתי להביא לכם בתמונות שצירפתי למאמר את ברצלונה. יעד מהמתוירים בעולם. רבים היו שם, ורבים צילמו שם. לחזור משם עם תמונות "אחרות", זה אתגר. כשאתם מתבוננים, תחשבו אם ראיתם תמונה כזאת מברצלונה, ועד כמה זה חשוב שהיעד המצולם הוא דווקא ברצלונה ולא כל מקום אחר.

ב 7/3/2018 יוצא טיול צלמים לסופ"ש ארוך אל ברצלונה, ואני המדריך.
לפרטים - https://phototeva.ravpage.co.il/BarcelonaPhoto

אם כך,
צריך להפריד את הנושא של צילום בחו"ל לשני מישורים עיקריים - תוכן, והחוויה האישית שלכם.

תוכן

מה למשל?
פורטרטים של דמויות מתרבות אחרת?
מבנים מעניינים? מונומנטים מקומיים?
שלטים וטקסטים בחלונות ראווה שמעידים על הסצינה המקומית?
אוכל, קונדיטוריה, שווקים מקומיים?
מוזיאונים?

התוכן הוא חשוב, אבל אם נהיה כנים, התוכן הזה חשוב כדי להעיד בגוף ראשון שהייתם שם וראיתם את זה, וחוויתם את זה. מצד שני, התוכן הזה כבר היה קיים לפני שהגעתם לשם בעצמכם. כל חיפוש בגוגל תמונות יביא תמונות של התוכן הזה, כל שיטוט בפיצוציה מקומית תחשוף אתכם לעשרות גלויות מרשימות עם התוכן המצולם הזה. ייתכן שאפילו עשויות מקצועית טוב יותר ממה שאתם מצלמים. אני לא אומר שלא צריך לצלם את זה, בוודאי שכן, אבל גם להכיר במגבלה הבסיסית של המקוריות שלו. חשוב שתחזרו עם צילומים של כל מה שאתם מעוניינים לשתף ולזכור, אבל אם אתם חפצים לחזור עם תמונות ייחודיות האתגר גדול הרבה יותר. פה כבר צריך יצירתיות.
התוכן הוא אובייקטיבי, הוא קיים עבור כולם, ואתם רואים אותו יחד עם כולם.

התוכן הוא "קללת התייר". כתייר אתה כל כך מתרשם מהתוכן, שאתה מתפקד כעד ראייה, ושוכח עד כמה אתה חשוב בתוך תהליך הצילום. אתה לא רק עד ראיה, אתה "המספר".

החוויה האישית

מה למשל?
התרשמת מהגודל?
התרשמת מהגרפיות? מהצבעוניות?
התרגשת מהאנשים, מהסצינה?
היה לך קר? חם? הצחיק אותך מה שאנשים לובשים?
הבניינים כל כך גדולים? התיבות דואר מיוחדות בעינך?

החוויה האישית היא הכי חשובה לצלם. היא מאפשרת לו לתעד את עצמו במקום.
האיזון בין כמה "מקום" רואים, וכמה התמונות עוסקות בלוקיישן, משתנות מצלם לצלם.
בעיניי הלוקיישן הוא הזדמנות, אבל הוא לא חובה. לפעמים אתה מצלם תמונות נהדרות בחו"ל, אבל הן היו יכולות להיות מצולמות מתחת לבית. העניין הוא לא תמיד בחתומת שלכם בדרכון, אלא במה שאתם מרגישים באותו הרגע.

החיבור של התוכן עם החוויה האישית הופך את התמונות שלכם לייחודיות. בלי שאתם תהיו בתמונה, זאת רק גלויה ממקום אחר. אל תשכחו לחשוב על זה לפני כל קליק.

אז בואו נראה דוגמאות...

השימוש בשלולית מאפשר לי גם להציג את הרחוב, וגם להוסיף טקסטורות ומסגור שמאד תואמים את סגנון הצילום שלי.

אהבתי את ה pattern של העמודים, את האור שנכנס לי מהצד. אהבתי את התחושה הגרפית. חיכיתי שלא יעברו לי בפריים.

כנסיה מקומית. זווית מאד נמוכה. דמות שתעבור במקום הנכון.

מכירים את בית גאודי ואת היופי שלו, אבל בוא נחזור עם פריים מעט אחר משם...

ועוד פריים מעט אחר מבית גאודי. כל מי שהיה שם מיד מזהה את החלון, אבל כנראה שהם לא צילמו אותו ככה.

מה עושים?
קודם כל טיולי צלמים זה חשוב וזה עוזר.
בדרך כלל כשאתם נוסעים עם משפחה, הרצון שלך לצלם הוא נטל. כן, לא נעים להודות אבל למשפחה אין ממש כוח לחכות עד שיגיע "הפריים" שלך. תפתח חצובה, תחליף עדשה, תבקש עוד פעם מאחד מהם לעבור או לעמוד...
כשתיסעו עם צלמים כמוכם, אתם תתעכבו בלוקיישן מספיק זמן כדי לצלם, אתם תעודדו ותתנו רעיונות אחד לשני. בסביבה כזאת אתם מוציאים את הצלם שבכם החוצה.

תבררו על טיולי צלמים, למשל בפוטוטבע

החלל שנוצר בין הבניינים, כמו עין. צילמתי HDR כדי שיראו גם פרטים מהמבנה, וגם את החלל שנוצר באמצע.

כדי להוסיף למימד האסתטי, השתמשתי בהשתקפות לבנות קומפוזיציה יותר נקיה.

אפשר להרים מצלמה ולצלם את המבנה, אבל האמת, שזה הרבה יותר מעניין ככה..

תנסו להיגרר עם מינימום ציוד. זה מאד מפתה להסתובב עם כל התיק על הגב, אבל זה לא פרקטי. חשוב שגם תיהנו, ולא תסבלו ממשקלים.

מאד יעיל שיהיה לכם ווסט צלמים, למשל כזה. תוכלו לשים בו עדשה או שתיים, ולא להגביל את התנועה שלכם עם תיק גדול על הגב. רת התיק הגדול תוכלו להשאיר במלון, או באוטובוס אם אתם בטיול מאורגן.

תכירו את האתר הזה שיעזור לכם להתכונן לכל טיול צילום - trekearth.com
היתרון באתר הזה שניתן לחפש בו לפי יעדים ולראות את התמונות הכי פופולריות לפי לוקיישן. אפשר לקבל רעיונות ולחפש מקומות מסביב לאיפה שתהיו.

מחפש פרספקטיבה אחרת אל הרחוב, קריצה. את הפריים "הרגיל" תמיד אפשר לצלם.

הצבעוניות של השקיעה יפה, אבל משיכת זום בחשיפה מעט ארוכה, אפשרה לי לקבל תמונה פחות צפויה.

בטיול צילום מאד חשוב לתכנן את היום מסביב לתנאי התאורה.
זריחה ושקיעה הם בונוס אדיר לצלם. צילומי ערב באזור אורבני גם יכולים להיות חוייה.

הארובות מוכרות מאד מהנוף של ברצלונה, השימוש בדמות המטושטשת מוסיף את התחושה של ההתבוננות האנושית

אל תשכחו שאתם אורחים במקום שבו אתם מצלמים.
תחייכו, תבקשו רשות לצלם. תסבירו למה אתם מצלמים (אתם צלמי אומנות?) ואל תהססו להציג את מה שהרגע צילמתם למי שמתעניין. אנשים הרבה יותר נחמדים לצלמים שנחמדים אליהם.