שואלים אותי מה אני הכי אוהב לצלם

 

אז מה אני הכי אוהב לצלם?

נוף? אורבני? אנשים? אומנותי?

אני חושב שאני הכי אוהב לצלם את מה שנדמה לי שרק אני רואה.

ברור שאחרים גם רואים את זה, אבל אחרת. לכן אני רץ עם הסלוגן "צילום מזווית אחרת" כבר 25 שנה. לפעמים זווית, לפעמים קומפוזיציה, לפעמים פילטר או צמצם, לפעמים בסלולרי... העיקר להעביר בצילום משהו מעבר למה שהעין רואה.

מה הטעם בלהיות צלם אם אתה משקף את העולם שכולם רואים? יש ערך בתיעוד, אבל צילום של מציאות הפך להיות הדבר הכי זמין מרגע שלכל תלמיד כיתה ג' יש מצלמה איכותית בכיס כל הזמן. צילומי החדשות הראשונים באינטרנט מצולמים בסלולרי של עוברי אורח כבר שנים... פעם זה היה מקצועי רציני להיות צלם חדשות.

העולם הצילומי שלי אסקפיסטי. צורני. גרפי. הומוריסטי. לעיתים הוא אסתטי בלבד, לפעמים הצילום שלי מעביר ביקורת חריפה ופעמים הוא הולך לאיבוד בעננים פילוסופיים. הצילום שלי לא תמיד פופולרי, ולא תמיד מובן, אבל הוא משקף אותי. הוא המשך ישיר של הצורה שאני חושב ואיך שאני כותב.

פעם כתבתי כי רציתי שיקראו אותי. היום אני מצלם כדי להרגיש שיש לי דיעה, והצילום נותן לי קול להביע אותה. אני מצלם וכותב כי הם משלימים אחד את השני בראש שלי.

ואז שואלים אותי למה לא פוטושופ? ולמה לא AI? כולם עושים את זה...

פוטושופ ו AI ועיבוד זה מצוין, אבל זה לא צילום. אומנות דיגיטלית זה נפלא, אבל זה לא צילום. עיבוד נותן חופש יצירתי נהדר, אבל הוא לא צילום!

צילום זה אתה, המצלמה, והמציאות.

שוב,

צילום זה הצלם, המצלמה, והמציאות.

זה תמיד היה כך.

העיבוד מייצר פער בין מה שיכל היה לראות מישהו אחר מול אותה מציאות שצילמתי. מול מה שהוא יכל היה לצלם. הערך שלי כצלם מתבטא שנקודת המבט שלי, ולא בכמה זמן השקעתי בעיבוד. העיבוד יכול לגרום לצילום להיראות נפלא, אבל אחרי העיבוד, הוא כבר לא צילום!

זה לא רק סמנטיקה, זה כבוד למקצוע של הצילום.

היכולת לקחת החלטות במקום, עם מצלמה ביד. לקחת החלטות ולתת משמעות. לגרפיקאי מוכשר תמיד היה מקום משלו, מכובד מאד, וגם אם הוא עושה את הגרפיקה על תמונה שהוא צילום - זאת עדיין עבודה גרפית ולא צילום.

טוב, אני טרחן.

אני יודע שרבים קוראים אותי וחושבים שמה שאני אומר היה רלוונטי בעולם הישן והיום אין דבר כזה צילום בלי פוטושופ. בסדר... אבל אתם מסכימים שהשאלה היא כמה? כמה פוטושופ?

אם אני לא טועה, צלמים מקצועיים, ואני מכיר רבים כאלה, מעדיפים להישען על הראייה הצילומית שלהם.

אם אני לא טועה, מי שעושה הרבה עיבוד והרבה פוטושופ, בעיקר מעיד על עצמו - שהוא לא צלם מספיק טוב.

שוב, אתה יכול להיות מאד יצירתי ואומן פוטושופ בחסד, ואני מפרגן לך, רק אל תקרא לזה צילום.

אז כששואלים אותי מה אני הכי אוהב לצלם,

זה לא משנה מה, אבל זה עם מצלמה.

ככה, אני מאמין