צילום באינפרא אדום (Infrared Photography)

צילום שמהימים הראשונים שלי כצלם עם ציוד "יותר מקצועי" סקרן והעסיק אותי.

האפשרות לייצר באופן מיידי - מציאות אחרת שמשתקפת דרך המצלמה, היה מסקרן ומשמעותי.

צילום אינפרא אדום (Infrared Photography) הוא טכניקה מרתקת שבה מצלמים את הסביבה באמצעות אור בלתי נראה לעין האנושית, באורכי גל הגבוהים מהאור הנראה (בדרך כלל מעל 700 ננומטר ועד כ-1000 ננומטר ומעלה). התוצאה היא מציאות סוריאליסטית, שבהה עצים וצמחייה מקבלים גוון לבן בוהק (אפקט שנקרא Wood Effect), השמים הופכים כהים מאוד, והעור מקבל מראה חלק וחלומי.

הטכניקה מנתקת את הצופה מהצבעים המוכרים לו ומעבירה את הדגש לטקסטורות, קונטרסט, אור וצל, מה שמאפשר מבט רענן ומושגי יותר על אובייקטים יומיים. הצילום מעניק למציאות אפקט "טרמי" כך שככל שמשהו מחזיר יותר חום ואור שמש, הוא מופיע כלבן יותר, וככל שהאור נבלע בו ולא חוזר, הוא כהה יותר. מדובר בגלי אור בתדרים שהעין לא רואה, וכדי שהמצלמה תראה ותראה אותם, נדרש פילטר IR, פילטר שניתן להבריג בחלק הקדמי של העדשה, אבל צריך גם לנטרל פילטר פנימי בגוף המצלמה שמבטל את ההשפעה שלו. לכן יש מצלמות שיותר טובות לצילומים כאלה, וכאלה שפחות.

הצילום "הרגיל"

אותו הצילום, עם פילטר Infrared

שיטת העבודה המעשית

צילום אינפרא-אדום דורש ציוד ייעודי והתאמה של תהליך העבודה, שכן חיישנים של מצלמות דיגיטליות מודרניות חסומים בדרך כלל על ידי מסנן פנימי שנועד להרחיק את האינפרא-אדום כדי לקבל צבעים "טבעיים".

1. בחירת הציוד

• פילטר אינפרא-אדום (IR Filter): מסנן פיזי המתברג על עדשת המצלמה (לדוגמה, מסננים באורכי גל כמו 720nm). חיסרון בשיטה זו: חיישן המצלמה חוסם את רוב האור, ולכן זמני החשיפה ארוכים מאוד ומחייבים חצובה. אני משתמש ב HOYA R72, אבל יש אחרים שנותנים ספקטרום שונה. חפשו באמצעות דוגמאות את הפילטר שנותן את התוצאות שאתם הכי אוהבים.

• מצלמה מוסבת (Converted Camera): האפשרות המקצועית והנוחה יותר. מצלמה דיגיטלית שבה הוסר המסנן הפנימי החוסם והוחלף במסנן אינפרא-אדום ייעודי. הדבר מאפשר צילום ידני רגיל (מהירויות תריס ו-ISO רגילות). אפשר למצוא ב Ebay.com וב- https://www.lifepixel.com/

2. טכניקת הצילום בשטח

• תאורה חזקה: אור שמש ישיר וחזק (עדיף בשעות הצהריים או בשמש ישירה וחזקה, בניגוד לכלל האצבע של "שעות הזהב") הוא אידיאלי, שכן הוא מספק את כמות קרינת האינפרא-אדום הגבוהה ביותר.

• שימוש בחצובה (במקרה של פילטר בלבד): הפילטר כהה מאד ומוריד משמעותית את כמות האור שמגיעה לחיישן, ולכן צילום שכזה גם יעיל לחשיפות ארוכות. הוא דורש הרבה דיוק טכני ועבודה עם חצובה, חובה להשתמש בחצובה יציבה כאשר מרכיבים פילטר על עדשה רגילה, עקב זמני החשיפה הארוכים.

• מיקוד (Focus): לאור אינפרא-אדום אורך גל שונה מאור נראה, ולכן נקודת הפוקוס עשויה להיות שונה במעט. במצלמות מוסבות העניין מותאם בדרך כלל, אך בעבודה עם פילטר על עדשה רגילה מומלץ למקד ידנית במצב Live View.

3. שלב העיבוד (Post-Processing)

• איזון ללבן (White Balance): קובצי ה-RAW ייראו אדומים או סגולים לחלוטין במבט ראשוני. יש להגדיר את איזון הלבן על האובייקט האינפרא-אדום הבהיר ביותר בתמונה (כמו עלים ירוקים/לבנים) כדי לאפס את הצבעים. המלצתי היא לא לצלם ב RAW (שלא תמיד מגיע לטמפרטורת ה WB הרצויה שכן צריך לצלם בערך ב 1500K וזה דורש מיומנות בעבודה עם WB שלא ניתן לתקן בדיעבד. כשהפילטר מולבש, במצב pre, צלמו משהו ירוק (כמו דשא) ותגדירו אותו כ"לבן" במדידת ה WB וזה יעשה עבורכם את העבודה.

• החלפת ערוצים (Channel Swapping): בתוכנות עריכה כמו Photoshop, מקובל לבצע החלפה בין ערוץ האדום לערוץ הכחול (Red/Blue Channel Swap) כדי להחזיר לשמים גוון כחול טבעי יותר ולצמחייה מראה לבן-כסוף או צהבהב, בהתאם לסגנון הרצוי.

• המרה לשחור-לבן: צילומי אינפרא-אדום רבים נראים מדהים גם בהמרה מדויקת לשחור-לבן, תוך ניצול הקונτραסט הקיצוני והדרמטי שנוצר בין השמים לעלים.

ניתן לקנות באופן ישיר מצלמות שעברו המרה לטובת צילומים באינפרא אדום, שהלבשה קלה של פילטר מאפשרת צילומים פשוטים, ואפילו מצלמות שיכולות לצלם באינפרא אדום ללא פילטר, כי הוא מוכנס לתוך גוף המצלמה ומצלם רק אינפרא אדום.