מה עושה צלם? As I Was Moving Ahead Occasionally I Saw Brief Glimpses of Beauty / Jonas Mekas
אני מבקש לספר לכם על סרט, לא כדי שתראו אותו.
סרט שהוא וידאו תרפיה אפילו יותר ממה שהוא סרט. כמעט 5 שעות של ריפרוף בסרטים ביתיים שהוא צילום. את עצמו, טיולים, מזג אוויר מהמרפסת, פארקים, זמן משפחה… ועוד אין ספור הזדמנויות שכל אחד מאיתנו מתעד ומשמר לעצמו בחייו.
מדי פעם טקסט מופיע על המסך כדי לתאר מקום או אירוע. הצלילים ברקע הם לפעמים קריינות של הבמאי שמתאר את האירוע, ולפעמים צלילים מוקלטים לא בהכרח מהצילומים שמוצגים.
אין תסריט, אין מהות. יש הצצה ארוכה לפרספקטיבה של אדם מוכשר בתהליכי התבוננות. תהליך שאם הוא מצליח לשבור את ההתנגדות הבסיסית של האדם לקבל תמצית של רעיון, מסר, או מהות, הצופה מסכים לקבל הרהורים. אסתטיקה, הזדהות, מחשבות על החיים שלנו, על הרגעים הקטנים בחיים שברצף הופכים את החיים לחוויה.
אף אחד מהרגעים לא מדהימים, אבל כמו שכותרת הסרט מציעה - האפקט המצטבר מאפשר לכל צופה לבחור לעצמו את הרגעים שתופסים אותו.
כצופה, התקשיתי מאד להתנתק מהתחושה שעושים עלי ניסוי.
אדון ג'ונאס, אתה באמת מתכוון להראות לי 5 שעות של סרטונים בייתיים ולטעון שזאת אומנות גבוהה או רעיון מקורי? זה כמו אדם שמזניח את ביתו עד שקירותיו סדוקים ויש טחב בקירות, ואז מזמין אורחים שיראו את העיצוב פנים האומנותי שלו. אלה החיים עצמם, ולא בהכרח כוונה שמייצרת יצירה. אולי בגלל זה הסרט 5 שעות, כי זה הזמן שנדרש לשבור את ההתנגדות שלנו. כי פחות מזה, לא נתמסר מספיק כדי לייצר אישרור קוגניטיבי שיכריח אותנו לקבל את הסרט שזה עתה השקענו בו 5 שעות מחיינו.
את הקונספט של הסרט אני אוהב, בלי קשר לביצוע. הרעיון שאם נצליח למצוא רגעים קסומים בסרטים בייתים של מישהו אחר, כנראה נלמד מזה את הלקח למצוא את הרגעים האלה בחיים שלנו. לצלם אותם, להבחין בהם, לאמץ אותם בזמן אמת. זה הקונספט בעיניי. אם זה עובד יחליט כל צופה בעצמו.
אני מיישם את הקונספט הזה בצילומי סטילס. מצלם את הרגעים חסרי המשמעות בחיי כאילו לכל דבר שאני רואה יש משמעות. מחפש יופי, עניין, מסר. הלוקיישן הכי מעניין לצילום בעיניי הוא בתוך ראשי, מאחורי המצלמה. כל צילום הוא מסע והאפקט המצטבר הוא נקודת המבט שלי על החיים, או אם תרצו - אני.
תגובות
הוסף רשומת תגובה