הפסיכולוגיה של השחור לבן במצלמה

למה שחור לבן? ואם שחור לבן, אז לצלם בשחור לבן, או לצלם בצבע ולהמיר לשחור לבן?

שחור לבן מוריד הסחות דעת של צבעים ופרטים מיותרים שלא משרתים את המסר.

שחור לבן הוא יותר גרפי, מבליט תכונות גרפיות של קווים וצורות גאומטריות

שחור לבן מבליט תכונות של קומפוזיציה, הוא מפשט את המורכבות של תנועת העין בפריים ומסדר את המבט בפריים בצורה כזאת שיותר קל להבין את עקרונות הקומפוזיציה.

ומה לגבי שחור לבן בזמן הצילום, או אחרי, בעריכה? יש הבדל?

כצלם, אם אני מרגיש שהפריים הבא ״מתאים״ להיות בשחור לבן, וזה סטייט אוף מיינד שאני ממליץ לכל צלם (לחשוב על זה לפני הקליק) אני מעביר לשחור לבן.

הפלא ופלא, פתאום, בשחור לבן, אני רואה הרבה יותר דקויות של התייחסות. קומפוזיציה, אור, תכונות גרפיות… אני יכול לא רק לדמיין אלא לראות את התוצאה מתבשלת לי מול העיניים. זה משנה באופן דרמטי את החוויה שלי כצלם ומשכלל באופן דרמטי את האופן שבו אני בונה את תפיסת העולם שלי על שחור לבן.

כשטבח מבשל, תיאורטית הוא יכול להוסיף תבלינים למזון אחרי שהוא כבר מבושל, או להוסיף בזמן הבישול. ההבדל העיקרי הוא שאם הוא מוסיף בזמן הבישול הוא יודע בדיוק מה הולך להיות הטעם של המנה והוא מבשל אותה בהתאם לטעם המתפתח מהשימוש בתבלינים. אחרת, זה פשוט כבר מוכן לטוב ולרע, ועכשיו רק מוסיפים תבלינים ליצירה מוכנה.

השאיפה היא להיות מסוגל לחשוב על דברים בזמן אמת, זאת המהות של צילום בדיאלוג בין הצלם למציאות. אם טבח בוחר להוסיף תבלינים אחרי שהמנה מוכנה, הוא יכול, אבל זאת לא המהות של הצלם שלוקח החלטות מול המציאות, בזמן אמת, עם מצלמה ביד.

שנצלם בשחור ולבן, ולא רק נמיר את הקובץ אחרי - בקובץ לא יהיה הבדל, פסיכולוגית יש הבדל גדול בטווח הקצר ובטווח הארוך.

בטווח הקצר - מה אתה רואה, חושב, מרגיש… בניית קומפוזיציה, בחירת רקע, תחושה

בטווח הארוך - גישה לשחור לבן, יכולת לדמיין איך פריים ייראה בשחור לבן אפילו בלי להרים את המצלמה לעין. הבנה מתי שחור לבן הוא הפתרון הצילומי למה שאתה רוצה להגיד.

למה התהליך דומה?

קלע בכדורסל שמייצר הרגלי עבודה.

בראיון מעניין עם סטיב קר (מאמן כדורסל נהדר של גולדן סטייט ב NBA) שעשו לאחרונה ראיינו אותו על תהליך הקליעה של מה שהשחקן שקולע עושה אחרי שהכדור משוחרר מהיד. עוקב אחרי הכדור או מסתכל על הטבעת. לכאורה, זה לא משנה ולא משפיע כי הכדור כבר עזב את היד אבל בפועל התחושה משתנה, הפסיכולוגיה וההרגלים בתהליך. יש שחקנים שהתרגלו ככה ויש כאלה אחרת ויש קלעים נפלאים בכל שיטה. מה שלא עובד זה כשמנסים לשנות את זה. מרגע שבנית לך הרגל פסיכולוגי זה פוגע בביצוע שלך כשאתה מנסה לשנות.

המסקנה - חלק מהתהליך הוא הרגלים ופסיכולוגיה. ככל שתבנה תהליך מורכב, מעמיק, ששם בתודעה שלך יותר החלטות - אתה תבנה תהליך מעמיק פסיכולוגית, ותשלוט בתהליך, ולא תתן לתהליך לשלוט בך