אני גלעד בנארי. צלם, אוצר תערוכות צילום, אמן, ומורה. אלה המחשבות שלי על חשיבה יצירתית, על צילום, על כתיבה, על פוטותרפיה, ועל כל מה שמחבר אותם ביחד.
אתם מוזמנים לקרוא, להגיב, לעקוב ולשתף.
אם אתה רוצה לחוות יצירתיות
קבל קישור
Facebook
X
Pinterest
אימייל
אפליקציות אחרות
-
אם אתה רוצה לחוות יצירתיות, קח החלטות לא שגרתיות.
אם אתה רוצה לחיות חיים יצירתיים, תחווה יצירתיות כל יום, וכל הזמן.
אם אתה רוצה לחיות בעולם יצירתי, תלמד אחרים איך לחוות יצירתיות
כצלם וכמורה אני נתקל בהרבה מקרים של חוסר הבנה וידע בתחום "מה מותר, ומה אסור" לנו כצלמים. האם מותר לצלם ברחוב גם כשאומרים לכם שלא? ומה עם לפרסם את התמונות של אנשים שצילמתם? ואם צילמתם ציור שמישהו צייר, האם זכויות היוצרים על הצילום שלכם בכלל? ומה קורה אם מישהו השאיל ממכם מצלמה וצילם איתה, למי שייך הצילום? ואם צילמתם בחתונה, האם התמונות של "החתן והכלה" שלכם? אז זהו אוסף תובנות חשובות על מה מותר, ומה אסור, ומהן זכויות היוצרים לצלמים לפי החוקים בישראל. הנה התהליך שבו התוכן המוצג לכם נכתב: 1. העלתי שאלות שאני שומע שוב ושוב, ונקודות שמבחינתי שווה היה להתעכב עליהן. 2. על כל שאלה עניתי מהידע הכללי שלי 3. חיפשתי סימוכין באינטרנט (חוקים בישראל, וחוק בינלאומי). 4. על מה שלא מצאתי התייעצתי עם חברים שהם עורכי דין בתחום הקניין הרוחני. מבחינתי, אלה הם קווי יסוד להשכלה הכללית שלכם כצלמים השאלות והתשובות לא עונות על מקרים ספציפיים, אלא מהווים מסגרת הבנה כללית, וכך חשוב שתתייחסו אליהם. חשוב מאד לציין, אני לא עורך דין ולא משפטן. המידע שצירפתי מבוסס על שנים של איס...
לא כולנו רואים את העולם באותה צורה. רופאים רואים ומבינים מצורת ההליכה של אנשים ברחוב דברים שאני לא רואה. עובדת סוציאלית רואה בצורה שאמא מחזיקה את היד של הבן שלה ברחוב הרבה יותר ממה שאני שם אליו לב. איש תאורה רואה קליפ מוסיקלי בטלווזיה ומבין מיד באיזה תאורה השתמשו ומאיזה זוויות. ארכיטקט מסתובב ברחובות ורואה בניינים כפי שאני מעולם לא ראיתי. אני מביט בצילום ורואה בו יותר מאחרים. איך? כולנו מביטים בצילום באותו אופן, אבל לא כולנו רואים את אותו הדבר. צלמים מתבוננים אחרת על המציאות. הם מריצים בראש תהליך ניתוח נתונים שונה מכל אחד אחר. אני אתן דוגמה: אני מלמד את תלמידי הצילום שלי על שלושה צירי חשיבה רלוונטים בצילום נושא - 1. הנושא עצמו - לבודד את הנושא, להתבונן באובייקט בצורה שמפרידה אותו מהסביבה שלו ומדגישה בו פרטים. 2. מהנושא לסביבה - הנושא במרכז התמונה, אך הסביבה או הרקע שלו מייצר הקשר וסיפור מסגרת. 3. מהסביבה לנושא - בין הצלם לנושא יש מרחק שבו נמצאת הסביבה. היא מייצרת הקשר ומסגרת שמוליכה אל הנושא. זאת בעצם העצמה של הנושא באמצעות הסביבה (הולכה, מיסגור, הבלטת צב...
צילום מקפיא את הזמן. מהירות תריס גבוהה במצלמה מקצועית יכולה להגיע ל 1/8000 משניה בודדת.. צילום לוקח שביב רגע ומקפיא אותו בעבור הצלם, המצולם ובעבור הצופה. יש לזה ערך הסטורי שנכון לאותו הרגע בדיוק, והחלטה רגשית של הצלם שזה הרגע להסב את תשומת ליבו למה שהוא צילם. לעומת צילום סטילס בצילום סרטים הזמן זז, והסרט עוקב אחרי המתרחש על ציר הזמן - החוייה של הצופה משתנה. אני מנסה להתייחס לצילום סטילס באופן פילוסופי, וברור לי שנדרשת, לפחות בחלק מהטכניקות, שליטה בעיבוד תמונה ומניפולציות בשכבות. אני מאלה שמאמין שצילום אמיתי עוסק באמת שנתפסה על ידי המצלמה ופחות בעיבוד שניתן לעשות בתמונות, כמו ש כתבתי כאן ובכל זאת, אם הכל מתוכנן בקפידה בזמן הצילום ועיקר העבודה בעיבוד הוא ביצוע של משהו שכבר תוכנן בזמן הצילום, מבחינתי ניתן להתייחס לזה כחלק מאומנות הצילום. האם צילום יכול לרמות את הזמן? כן, כבר היום אנחנו עושים את זה. בוא נבדוק תשע דרכים ודוגמאות לרמות את הזמן 1. חשיפה ארוכה. חשיפה ארוכה במהירויות תריס איטיות, לוקחות פרק זמן מתמשך ודוחסות אותו לחלל תודעתי אחד. להבדיל מסרט שמריצים לנו מהר ומו...
תגובות
הוסף רשומת תגובה