7 המוקשים לצלם היצירתי

"לצלם את מה שאתה חושב, לא את מה שאתה רואה" זה האתגר של הצלם היצירתי. זאת משימה קשה. צילום יצירתי הכי קל ללמוד בתחילת הדרך (עוד לפני תריס וצמצם) או בנקודה שאתה כבר מרגיש בטוח בידע הטכני באופן כזה שהוא בא "אוטומטי" ובלי שאתה חושב עליו לפני כל קליק. יש כאלה שמסתדרים מצוין בלי להיות יצירתיים כצלמים, וזה בסדר, אבל אלה שכן רוצים להיות יצירתיים.. מה המוקשים העיקריים שמפריעים להם?

 1.   יצירתיות לא ניתן לקנות כמו ציוד. 

את היצירתיות לא ניתן לקנות בכסף. אם אתה רוצה להיות צלם מאקרו, או לצלם ציפורים, או סטודיו, ברור לך שאתה צריך להשקיע בציוד. אתה שואל, משווה, קורא, מקבל המלצות, ואז קונה במיטב כספך את הציוד שעוזר לך לעשות את העבודה בצורה מקצועית. בצדק. בלי הציוד הנכון, יש סוג מסויים של צילומים שלא תוכל לצלם. עקומת הלמידה לעבוד עם ציוד היא ברורה. אחרי הכסף שהשקעת בציוד, ללמוד לתפעל אותו נכון. מה כל כפתור עושה? איך הציוד מתנהג בתנאים משתנים? איך אחרים משתמשים בו? אחרי שלמדת אתה מתמקצע, ואז... ואז הגעת לתקרת הזכוכית. אתה מגלה את מה שטבחים גילו כבר מזמן... התנור הכי איכותי בעולם עדיין תלוי בטבח שמתפעל אותו כדי להוציא ארוחה טעימה. 

בסוף, עם כל הכבוד לציוד שאתה משתמש בו, ויש כבוד, הצילום היצירתי נשען על המחשבות של הצלם, על הפרשנות המעניינת שלו למה שהוא רואה. את זה, אגב, פרשנות.. אפשר לצלם גם בסלולרי. 

איך תדעו אם אתם כאלה?
כל פעם שהצילום נהיה לכם משעמם, אתם קונים עוד עדשה או רצועה, או תיק, או פלאש.. אתם מדברים עם צלמים אחרים על ציוד, ומראים להם פריימים שהציוד יכול להשיג. 

האפקט המיוחד לא הושג עם "ציוד" אלא בצילום דרך פרחים אדומים שהוסיפו אפקט צבע וטישטוש לתמונה

     2. אתה כל הזמן מחכה לגירויים חיצוניים. צלמי רחוב, צלמי רגע מכריע, אפילו צלמי חיות.. אלה מחכים כל הזמן שמשהו יקרה. הם מצטיידים בסבלנות ומחכים לסיטואציה. הם מבססים את הכח בפריים שהם מצלמים על התפיסה של הרגע שלו הם מחכים. צילום יצירתי יכול כמובן להיעזר בגירויים חיצוניים, אבל הוא לא נשען עליהם. לעיתים, אם תשקיע את האנרגיה שלך באובייקט סתמי שתפס לך העין באופן אקראי, תגלה שיש פריים נפלא לצלם איתו. משחקי צבע וצורה, משחקי אור ופרספקטיבה.. אלה לא נשענים על רגע מכריע, אלא על ראייה צילומית. הדרך לפתח ראייה צילומית היא להתעכב ככל שיש לכם סבלנות דווקא על האובייקטים שנראים פחות מגרים. קילוף טיח על קיר עשוי להיות אובייקט צילומי יצירתי יותר מטיפוס מעניין שחוצה את הרחוב (ועשוי להיות מעניין מאד, אבל שוב, משקף עבודה פחות יצירתית מצד הצלם).
איך תדעו אם אתם כאלה? אתם חוזרים מיום צילום ואומרים לעצמכם ש"לא קרה היום שום דבר מעניין". אתם יוצאים לצלם "אירועים" כמו מצעדים או פסטיבלים, כי שם יש אקשן. 

גרפיטי מצוייר, בהקשר הנכון, יכול להיות "רגע מכריע"

3. צלמים שפוחדים, או פשוט לא אוהבים – לטעות.אחד הדברים הכי מועילים לפיתוח של חשיבה יצירתית, הוא חוסר הפחד מלטעות. לא כל פריים שאתם מצלמים חייב להצליח, בין כה וכה הרוב לא מוצלחים. אם תרשו לעצמכם לנסות דברים משונים, ולא תפחדו שזה "לא יפה" או "לא מוצלח" תגלו שכל דבר שניסיתם מביא אתכם בתרשים זרימה פשוט ל"אהבתי" או "לא אהבתי" ולפי התשובה בתזרים תתגבש הזהות הצילומית שלכם. אם תרצו, הבידול היצירתי שלכם. כל התנסות כזאת תקרב אתכם בצעד אחד לפחות להיות צלמים שהביטוי הויזואלי של המחשבות שלהם נראה אחרת. 
איך תדעו אם אתם כאלה? אתם תסתובבו עם מצלמה וחלק גדול מהזמן לא תצלמו. אתם צריכים אובייקט מושלם לצילום כדי להתחיל את התהליך. לעיתים רק אם מישהו אחר יצלם את זה, אתם תבדקו אם שווה גם לכם. 

צילום ב ISO גבוה בזמן גשם זלעפות משיג אפקט כמו של רישום

4. הרצון לצלם תמונות פופולריות. אם תיכנסו לגלריות צילום פופולריות תראו הרבה צילומים שחלקם יצירתיים וחלקם לא. אגב, הרוב לא. מה שאתם צריכים לקחת בחשבון שבדרך לתמונות הפופולריות ביותר, אותם צלמים צילמו הרבה תמונות פושרות. אין קיצורי דרך! מדובר בתהליך שבהתחלה שלו מצלמים תמונות פחות מוצלחות, ופחות פופולריות. לא קיבלתם 100 לייקים לתמונה, זה לא סיבה לעשות פניית פרסה ולחזור לצלם שקיעות צבעוניות. לוקח זמן לחבר את החשיבה היצירתית עם היכולת לתקשר רעיון ופרשנות יצירתית. המפתח לפופולריות הוא לא רק הרעיון, אלא גם הביטוי הויזואלי שלו. יש מסלול בטוח לפופולריות וניתן לראות אותו בתמונות הכי פופולריות בכל אתר צילום והוא קשור לצבע, לנופים, לחיות, לעירום ודוגמנות. יצירתיות לא עוסקת בנושא כזה או אחר, אלא בביטוי יוצא דופן של מחשבה ופרשנות שבא לידי ביטוי באופן ויזואלי, וכשזה מתחבר ביחד – זה יהיה מאד פופולרי. בתחילת הדרך של כל צלם הרצון להיות פופולרי, ומהר, עשוי להכתיב לו מסלול מקוצר ועוקף יצירתיות. אחר כך, כשאתה כבר מרגיש שאתה יודע, קשה לשנות.איך תדעו אם אתם כאלה?
כשתפרסמו תמונות, אם תמונה שלכם תהפוך לפופולרית יגיעו מיד אחריה מקבץ תמונות דומות לה על מנת לצבור מומנטום של פופולריות. תמונה שלא התקבלה טוב, תגרום לכם להסס לפרסם דומות לה בעתיד, או גרוע מזה – לצלם כאלה.

לא להסתפק רק בנוף, ומה שהוא נותן, אלא תמיד להוסיף משהו משלך לחוייה של הצופה

5. אתה יודע יותר מדי, מכדי להודות שאתה לא יודע מספיק פגשתי המון, המון, המון צלמים כאלה. שיש להם ציוד top of the line והם מבינים באופטיקה ומצלמות יותר ממני. הם נוסעים לצלם בכל העולם וחיים את החלום האולטמטיבי של כל צלם. הם מגיעים לתקרת הזכוכית שבה התמונות נראות פגז, אבל הם מחפשים לראות את הצילום שלהם מתפתח והם לא מבינים מה צריך להיות הצעד הבא. הצעד הבא הוא לחזור להתחלה, להבנה שלא מספיק לצלם את מה שרואים, אפילו אם רואים דברים מדהימים. התיעוד של הזוהר הצפוני הוא מדהים עבור מי שלא ראה אותו בעיניים, אבל בעיניי מי שראה, האתגר הוא איך לצלם את זה מעבר למה שהעין רואה. זאת הדילמה היצירתית – איך לצלם אותו כמו שצלם אחר לא היה מצלם, ולהביא לידי ביטוי את החווייה שלי ממנו. צלמים מנוסים מתקשים מאד "להתפשט" מכל הציוד והידע, ולחזור לצלם דברים "פשוטים" כמו זוויות, או קומפוזיציה, או צל והולכות עין. חייב להיות משהו משהו "מיוחד" כדי שיהיה שווה את הזמן שלהם, וכך מתפספסת ההזדמנות שלהם לבנות את הגישה שלהם לתוך השליטה הטכנית. 
איך תדעו אם אתם כאלה?צלם טכני יעדיף HDR מלא פרטים על תמונה על High key כי זה מצביע על שליטה טכנית יותר מרשימה. צלם כזה גם יעדיף עבודה מוקפדת בפוטושופ על עבודה מוקפדת עם מצלמה. 

צילום ב ISO גבוה מדי, באמצע היום, בים המלח, משיג אפקט לא מושלם טכנית אבל מתאים לפרשנות

6.   יש חוקים, אבל החוכמה היא לא לעבוד לפיהם.צלמים שמפחדים לצאת מהקווים. יש חוקים מתי לצלם באיזה WB ומתי לבחור ISO גבוה או נמוך. יש חוקים לבניית קומפוזיציה, ואיך מחזיקים מצלמה. יש חוקים למתי משתמשים בפלאש ובאיזה מהירויות סנכרון. יש חוקים למדידות האור, ויש חוקים מאיזה מהירות תריס כבר צריך להיעזר בחצובה... ויש היסטוגרמה שחייבים ללמוד... כשאתה עובד לפי כל החוקים אתה קורבן שלהם. המחשבות שולטות בך, ואתה מרוכז פחות במה שאתה רוצה להגיד.
אפשר להכיר את החוקים, ורצוי, בעיקר כדי להבין איך ומתי לשבור אותם. החוקים מייצרים שבלונות שאם כולם היו מקפידים עליהם, לא היה דבר כזה שנקרא צילום יצירתי. האתגר האמיתי הוא להבין איך מצלמים בניגוד לחוקים, ועדיין מעבירים רעיון ואסתטיקה. צלם יצירתי לא ממציא כלום, רק משתמש בחוקים אחרת. 
איך תדעו אם אתם כאלה? צלם שעובד לפי החוקים יצלם תמונות "מושלמות" ויתקשה להבין למה הוא לא זוכה למחמאות עליהן. אם תראה איזה תמונות אתה הכי אוהב, תתפלא לראות שהן לא מושלמות בכלל...

אין משמעות לחוקים בתמונה שכזאת

7.     החלטה עצמית – אני לא יצירתיהחלטתם מראש שאתם לא יצירתיים. האתגר שלכם הוא בעיקר להראות את מה שהעין רואה, ולא יותר ולא פחות. אתם רוצים לתעד, ולא לתת לתהליך הצילום להשתלט על החוייה. זה בסדר גמור. אם יש "מוקש" לצילום יצירתי שאני מכבד יותר מכל היתר, זה בדיוק זה. אתם בכלל לא מעוניינים להיות יצירתיים, וזה בסדר, כי גם תמונות לא יצירתיות הן בעלות ערך ואסור לשכוח את זה. כמובן שכשאין מוטיבציה לצלם יצירתי, זה גם לא יקרה מעצמו. צלם שאינו יצירתי, ואינו רוצה להיות יצירתי, גם לא יהיה כזה. חשוב להגיד, אין דבר כזה צלם שאינו יצירתי, הייחודיות שלנו כאנשים מבטיחה לנו פוטנציאל יצירתי כצלמים, אבל יש בהחלט צלמים שמחליטים שהם לא יצירתיים. 
איך תדעו אם אתם כאלה? קל. אתם יודעים. אתם מביטים על המצלמה כאמצעי לתיעוד של המשפחה, או של הנוף, או של החוייה. אתם נהנים מהזיכרון של הרגע שצולם, הרבה יותר מהתמונה עצמה. 

צילמתם משפחה, בטיול, וזה בהחלט מספק אתכם

לסיכום,

כדי ללמד את עצמך יצירתיות אתה צריך להיות אתה. אתה צריך להיות הגירסה הכי טובה של עצמך שאתה יכול להיות. זה לוקח זמן וסבלנות להבין מה זה אומר. אם לא תדרוך על המוקשים, ובעיקר - תיקח החלטה שאתה רוצה להיות יצירתי, זה יקרה. זה יקח זמן, אבל זה יקרה.

בהצלחה.