מלקטים, דייגים וציידים (או, לאיזה סוג צלם אתם שייכים?)

בראשית ברא ניספור נייפס את המצלמה. ראו זאת בני האדם ומהומה גדולה עלתה מן העם. "מה נעשה עם מכונת הקליקים הזאת?" ו "קנון או ניקון?" החלו להישמע בחדרי חדרים...

ב 1835 נולדה המצלמה, ו 180 שנה אחרי תרשו לי לשרטט עבורכם 3 סוגי צלמים. 

כשאנחנו מתחילים לצלם, כל אחד מהסיבות שלו, אנחנו עוד לא מפתחים את ההתנהגות הטיפוסית עם מצלמה. ככל שהמצלמה הופכת להיות כלי אינטואיטיבי וטבעי עבורנו, אנחנו מתחילים להשתמש בה באופן שמתאים לסוג ההתבוננות שלנו על הסביבה, ובעיקר, על פי התפקיד שהצילום משחק עבורנו.

אם כן, אני מציע חלוקה לשלושה סוגי צלמים ואתם בטוח נמנים על אחד מהם. ראשי התיבות מד"צ מייצגים את שלושת סוגי הצלמים לשיטתי. מלקטים, דייגים וציידים.

חשוב לי להגיד, אני לא מנסה לקבוע סכמטית שאני יודע מי אתם. ברור לי שאני עושה הכללות כשאני מכניס את עולם הצלמים לשלוש קטגוריות בלבד, וברור לי שיש צלמים שמתחילים בקבוצה אחת ונעים עם הזמן לקבוצה אחרת. צלם שיודע שהוא לא מרוצה ויש לו מוטיבציה לשנות ולהשתדרג, יכול לנדוד בקלות לקטגוריה אחרת, אם ירצה.
מטרת המאמר היא לנסות ולשים מראה, שמבוססת על ההכרה שלי עם עולם הצילום, ועל עבודה עם הרבה מאד תלמידי צילום לאורך השנים. אני מניח שאם תביטו במראה, יהיה לכם יותר קל לקבל את המצב הנוכחי, או להזמין שינוי, אם תרצו בו. בכל קטגוריה אנסה לעזור לכם למצוא את עצמכם, לכוון אתכם ולהשאיר אתכם עם המלצות שמתאימות למוטיבציה שלכם כצלמים.

מלקטים

אני ארשה לעצמי לטעון שרוב האנשים שמצלמים שייכים לקטגוריה הזאת.
המצלמה מתפקדת כרשם מציאות. הצילום מאשר, מתעד, מקפיא את הזמן, וננצר בזיכרון. הוא מקליט עבורנו דברים שראינו, אנשים שפגשנו, רגעים שהיינו נוכחים בהם. הצלמים מלקטים באמצעות המצלמה רגעים.

בני אדם שונאים פרידות. אם אנחנו חווים משהו כרגע, ייתכן שלא נחווה אותו שוב, ומכאן הרצון העז לצלם ולנצור את הרגע והמקום. אנחנו נלקט כדי שלא ניאלץ להיפרד.

סוג צלם שכזה לא עוסק בצילום "אומנותי" פשוט כי המוטיבציה הברורה היא תיעודית. הוא לא מתחבט בשאלות על זווית או קומפוזיציה כמו המוטיבציה הבסיסית ללכוד את מה שהוא רואה.

הצלם המלקט - זהה את עצמך:

 1. הצלם המלקט יאהב לצלם בעיקר בטיולים, באירועים משפחתיים, משפחה.
2. מכיוון שהמצלמה "מחקה" את נקודת המבט האנושית, הצילום יהיה לרוב דומה לאיך שהעין האנושית ראתה אותם. הקומפוזיציות יהיו לרוב משני סוגים - 
כשיש נושא אחד ומרכזי  הוא יופיע גדול ולרוב במרכז התמונה
כשאין נושא אחד מרכזי (צילום מקום או קבוצת אנשים) הם ימלאו את הפריים מקצה לקצה.
3. רוב הצילומים יצולמו לרוחב (Landscape – הקטע השוכב של הפריים הוא הגדול יותר) כי ככה העין האנושית רגילה לראות והמצלמה מחקה אותה. 
4. התמונות לרוב לא יציגו "טכניקה מתקדמת" בצילום כמו חשיפות ארוכות במיוחד, צמצם פתוח במיוחד, זוויות לא שגרתיות.
5. הרצון לצלם הוא ספונטני ומתבצע במצלמה הכי טובה – זאת שברשותך. אתה לא מתכנן פריים מראש, ולא מתעכב על הצילום מרגע שהוא בוצע. 
6. אספירציות אומנותיות על תמונות שצולמו (אם יש כאלה) בדרך כלל יתבצעו בדיעבד, כלומר בעיבוד על המחשב, ולא בזמן הצילום. אחרי הרגע, כשמתבוננים בבית על מה שצולם, יש תהליך אחר שייתכן ומאפשר לכם לבצע עיבוד ועריכה מעניינת ויצירתית לצילום המתעד. 
7. לצלם המלקט, בעל הניסיון, יהיה מאד חשוב לשפר את הטכניקה, כי הוא רוצה להשביח את ביצוע הצילומים ואיכותם, והוא ישקיע זמן בלימוד התפעול של המצלמה שברשותו. הרבה פעמים, לאחר ליטוש ראשוני של היכולות - הרצון להמשיך וללמוד דברים מתקדמים עם המצלמה ילך וידעך. 

הצלם המלקט – קטגוריות צילום 

מכיוון שהצלם המלקט פחות עוסק בפרשנות אישית, הקטגוריות שהוא יעדיף לצלם הן אלה שבהן התמונות יהיו יפות ומרשימות, וירגשו אותו, גם בתנאים הספונטניים שהוא אוהב לעבוד בהם.

כלומר, מה שהוא בחר לצלם הוא משמעותי עבורו בזכות הנושא שהוא בחר לצלם. לדוגמה:

טיולים, משפחה, פורטרטים, ילדים, נוף, טבע, סדרות ואוספים (חלונות דלתות וכו')

הצלם המלקט – המלצות

 1. ציוד - המצלמות משתכללות כל הזמן. מצלמות סלולריות מאפשרות לצלם ברמה גבוהה מאד באור טבעי. מצלמות מקצועיות ללא מראה (mirrorless) קלות ואיכותיות מאד. 
אין לך סיבה להשקיע בציוד מאד יקר ומתקדם. המצלמה הכי טובה, כמו שאמרתי, היא זאת שברשותך. דאג שהיא תהיה זמינה ומשביעת רצון, וצלם להנאתך. 
2. אתה לא צריך להשתנות! ברגע שאתה מרוצה מהתמונות שאתה מצלם, כל מה שנשאר זה לא לתת למצלמה להפריע לך, אלא לשרת את החוויות שאתה מנציח.
3. תשלוט טוב בסלולרי ותכירו את התכונות שהוא מאפשר כמו מדידת אור באמצעות לחיצה על המסך, צילום עם או בלי פלאש, וכו'
4. במצלמה יותר מקצועית – צלם על אוטומט, או חצי אוטומטי (עדיפות צמצם או עדיפות תריס)
5. רצוי שתבין את נושא מדידת האור (בסלולרי או בכל מצלמה שברשותך) פשוט כדי שהתמונות יצליחו להראות את מה שבחרת. משפך האורות (צמצם, תריס ואיזו) חשובים כחלק משיפור הביצוע. 
6. אל תשכח להדפיס את התמונות (ספרים מטיולים וספרים למשפחה). ההדפסה תנציח את הסיבה שלשמה צילמת.

 

הצלם המלקט יראה בצילום את מה שהעין שלו ראתה וינסה לדייק את המציאות שהוא ראה

דייגים

אנשים עם "גן" אומנותי. המצלמה היא כלי הבעה למחשבות ורעיונות. לצלם הדייג יש סבלנות לפתח ולתכנן צילומים. המוטיבציה שלו היא לא בהכרח להנציח את העולם שסביבו אלא לייצר התאמה בין מה שהוא מדמיין (דמיון מודרך) לעולם שסביבו.

הצלם הדייג הרבה פעמים יגיע לצילום בהמשך לתחום אחר ביצירה ואומנות שהוא עוסק בו – ציור, גרפיקה, כתיבה, מוסיקה... הדייגים הם סבלניים. המצלמה כמו חכה שמושטת מעל הים, ממתינה לרגע המשמעותי שבו תבינו מה אתם רוצים לצלם ולהגיד, ואולי לשינוי מיוחל בהזדמנות הצילומית שאתם עובדים עליה. זה תהליך מאד שונה מזה של המלקט, וגם מזה של הצייד (שנגיע אליו בהמשך).

הצלם הדייג - זהה את עצמך:

 1. הצלם הדייג נחלק לשלושה סוגי יצירה עיקריים -
בימוי - תכנון לפני הקליק, חזון, בימוי וביצוע של רעיון בפועל כדי להגשים את החזון.
מגיב - תגובה סבלנית לעולם ראנדומלי באמצעות תכנון ההתנהגות שלו על פי הדמיון המודרך שלו
סדרתי – גיבוש קונספט יצירתי והבעה שלו באמצעות סדרה מגוונת של צילומים.
2. הצלם הדייג יאהב לצלם לבד. עם חברים, משפחה, או קבוצת צלמים, הוא עשוי להרגיש שהסיטואציה "רועשת" לו ומפריעה לו להתרכז. הוא יאהב שיש לו זמן לחשוב ולתכנן כחלק מהתהליך.
3. הצלם הדייג יהיה מאד אקספרימנטלי. הוא יחפש השראה, הוא ינסה דברים מיוחדים כדי לא לשעמם את עצמו. פילטרים, חשיפות ארוכות, חשיפה, זוויות, קומפוזיציות – חשוב לו להיות שונה. הצילומים שלו לא ייראו כמו שהם נראו "בעין"
4. לייקים ותגובות בסגנון "וואו" ו"מדהים" הם לא המשוב שאתה מחפש על הצילומים שלך. אתה רוצה תגובות מעמיקות – מה אנשים הרגישו, מה הם חשבו עליו כשהם ראו את הצילום שלך. חשוב לך לדעת אם הרעיון שחשבת עליו עבר אל הצופה, ולא רק אם אנשים נהנו מהתמונה.
5. הצלם הדייג עשוי להיות מאד "ידען" וטכני עם המצלמה, אבל לא כמטרה, אלא כאמצעי לביטוי אישי ייחודי. יש דייגים שיהיו גאים בכך שהם מצלמים עם מצלמות פשוטות, ויהיו את אלה שיעבדו עם הציוד הכי מתקדם – הרבה פעמים זה תלוי בנושא הצילום שמעניין אותם. צלמי רחוב ופורטרטים יעבדו "פשוט" וצלמי נוף וטבע יעבדו "משוכלל".
6. הצלם הדייג יחשוב על הצילומים שלו כיצירות ולא בהכרח כעל צילומים. הוא מנסה להביע את עצמו, ולא רק לאסוף מחמאות על צילומים "יפים".
7. הדייגים בדרך כלל נקשרים מאד לצילום. הם מתחברים אליו רגשית. הצילום מרגיע או מעורר אותם. ההבעה העצמית שלהם באמצעות המצלמה היא שופר רגשי שהם ישאפו ללמוד ולשתף.
8. באירועים שצפוי לבוא עם מצלמה (אירועים משפחתיים, חתונה וכו') צלמים דייגים ירגישו פחות נוח עם מצלמה.

הצלם הדייג – קטגוריות צילום 

מכיוון שהצלם הדייג עוסק בפרשנות אישית, והוא עסוק מאד בעצמו בזמן הצילום, הקטגוריות שבהן הוא ינסה להביע את עצמו הן אלה שבהן יש לו את היכולת להשפיע במקסימום.

כלומר, מה שהוא בחר לצלם הוא משמעותי עבורו בזכות העבודה שלו כצלם. לדוגמה:

אבסטרקט, מינימליזם, צילומי אוירה, קונספטואלי, רחוב (סיטואציה), חברה (תרבויות וביקורת), סטודיו.

 הצלם הדייג – המלצות

 1. שני סוגים עיקריים של צלמים דייגים -
אלה שעיסוק בצד הטכני "יפגע" בביטוי האישי שלהם כהסחת דעת.
אלה ששיפור היכולות בצד הטכני יאפשר להם גיוון ולמידה עצמית.
עד שלא תנסו, לא תדעו איזה סוג אתם. אם אתם מרגישים שהעיסוק הטכני פוגע ביצירתיות שלכם – אל תהססו לחזור לצלם באוטומט ולהתרכז בתהליך החשיבה, ולא דווקא בכפתורים במצלמה.
2. נסה לשלב "אומנויות". לשלב כתיבה עם הצילום, לשלב האזנה למוסיקה בזמן הצילום, להכניס את הצילומים לתהליכי עיבוד וגרפיקה. לעיתים השילוב של "מדיום" נוסף מאד עוזרים לך לייצג תהליך מעמיק יותר.
3. זהה את הסגנון האהוב עליך. נתח איזה צילומים אתה אוהב במיוחד, מה מאפיין אותם, ומשם נסה לקחת את הטיפים לאיך כדאי לך לצלם.
4. הצג את הצילומים שלך בגלריות שתואמות את הכיוון הצילומי שלך. גלריות שאתה מוצא בהן סגנון שאתה מעריך ואוהב. אתה עשוי לגלות שפייסבוק (לדוגמה) הוא לא הפורום הנכון כדי לקבל את התגובות שאתה מחפש.
5. צא לצלם ללא מסגרת זמן לוחצת. צא לצלם לבד! צא לצלם במקומות שכבר היית, אבל צלם תמונות שעדיין לא צילמת.
6. חפש השראה ותאסוף כמה ביקורת שאתה יכול, אבל להקשיב לדיעות של אחרים לא אומר שאתה צריך לאמץ את דעתם – תהיה מאד נאמן לאינסטינקטים שלך גם אם לא ברור לך לאן הם מובילים אותך.
7. כשאתה מזהה פוטנציאל לצילום, אל תהסס לצלם גם תמונה "בנאלית" בתחילת התהליך, התהליך היצירתי קורה בשלבים, ורצוי לא לדלג על שום שלב. תכנן את הצילום שלך תוך כדי שאתה מצלם!

 

הצלם הדייג מחפש נקודת מבט שעוסקת בפרשנות אלטרנטיבית לעולם. מחפש בסבלנות את ההזדמנות שלו.

ציידים

אם אתה צלם צייד, אתה ממהר, אתה יוזם כדי ש"הטרף" לא יברח לך. אתה חושב "רגע מכריע" והצילום הוא מבחינתך בעיקר ביטוי לזמן הקפוא, או הזמן שעובר. ציידים מחפשים להגיב לעולם החיצוני. הם לא רק מתעדים אותו, אלא רודפים אחרי רגעים מיוחדים. הציידים הם שילוב של המלקטים והדייגים באופן הזה שהם מתעדים ונאמנים לעולם החיצוני, אבל לוקחים החלטות קריטיות כדי לבטא את עצמם בתהליך.

אם אתה צייד, מאד יכול להיות שהצילום סטילס משלים את האהבה שלך גם לצילום הוידאו. אם הוידאו מנציח סיפור באופן מתמשך, הסטילס מקפיא רגע בתוכו שולח את הצופה להתבוננות ודמיון משלים.

הצלם הצייד - זהה את עצמך:

 1. יש ימים שאתה חוזר מיום צילומים ומרגיש ש"שום דבר מעניין לא היה לי לצלם". כלומר, הדבר שאותו אתה מצלם תלוי באקשן שסביבך.
2. אתה רוצה ומתעניין באפשרות לצלם באירועים המוניים כמו צעדות, מחאות או הפגנות, אתה רוצה לצלם את ה"אקטואליה" בזמן אמת.
3. אפשר לראות בצילומים שאתה מצלם את הנושא של "תנועה" חוזר על עצמו. לעתים הוא הקפאה של רגע, ולעתים חשיפות ארוכות ומריחות.
4. אתה מרגיש צורך להיות דרוך, עם נושא הצילום "בין כוונות" כדי לתפוס את הרגע המכריע ולא לפספס.
5. בדומה לצלם המלקט אתה תעדיף לשים את הנושא כגדול ולרוב במרכז התמונה כדי לתת לו ביטוי מקסימלי. זה אומר שתעדיף לעשות "זום" לתוך מה שתבקש להראות על חשבון "סיפור המסגרת" שאפשר לראות בעדשות רחבות יותר.
6. אתה תעדיף לצאת לצלם בתנאים שבהם יש כל הזמן פוטנציאל השתנות והתחדשות, כמו בטבע פראי, או ברחוב, או באירוע.

הצלם הצייד – קטגוריות צילום 

כמו שאמרתי, הצייד מחפש ריגושים והתחדשויות. הוא מחפש אקשן. הוא שופט את העבודה שלו ביכולת לתפוס את האקשן ברגע המכריע.

לדוגמה:

ספורט, עיתונות, טבע פראי, רחוב, מאקרו

הצלם הצייד – המלצות

 1. שליטה טכנית וציוד תואם הם חלק מתנאי המשחק שלך. היכולת שלך לעבוד עם DSLR איכותית, עם מערכת פוקוס מהירה, עם עדשות מיוצבות. אתה חייב לשלוט במצלמה ובידע שלך בתפעול שלה. אין מנוס, אם זה העולם שלך, הוא דורש השקעה בציוד יקר יותר.
2. אם כבר עסקתי בטכניקה, היכולת שלך לשלוט באור, ותאורה מלאכותית, זה חלק מהיתרונות שאתה יכול להוסיף לעבודה שלך. למד להשתמש בתאורה מלאכותית באופן שיעזור לך "לצרוב" רגע מכריע בצורה בולטת, בעיקר אם אתה צלם עתונות, או רחוב.
3. תשומת הלב שלך נתונה למה שקורה סביבך, אבל אחרי שצילמת את הקליק, אל תוותר ותמשיך מיד הלאה, הוסף סבלנות לתהליך ואתה עשוי לגלות שאחרי שהרגע המכריע עבר, מיד יבוא לו עוד אחד.
4. עדשות TELE מבטאות הרבה פעמים פער בין ציוד יקר מאד לזול משמעותית. אם אתה צלם צייד, אתה כנראה זקוק ליקרות יותר שמפקסות מהר יותר, מכניסות יותר אור, חדות יותר, ויש להן מייצב. אם תקנה את הזולות תגלה שאתה לא מסופק. הזולות יתאימו למלקט ולדייג הרבה יותר ממה שהן יתאימו לך.
5. צא לטיולי ספארי וטבע פראי שמאורגנים לצלמים – הם גן עדן לצלם הצייד, זה שמחכה לרגע שבו הוא רואה ויכול לצלם את העוצמה הבלתי מתפשרת של הטבע, ברגע המכריע ביותר שיש.

 

הצלם הצייד תופס את הרגע המכריע כסיבה לצילום. הוא מגיב לסביבה הדינמית והמשתנה.

לסיכום,

סביר להניח שזיהיתם משהו ממכם בכל מה שרשמתי. ייתכן שמצאתם משהו אופייני לכם בכל קטגוריה ולכן לא עניתי בצורה מדויקת על מי שאתם.. טוב מאד! 

כל צלם הוא אדם אחר עם אישיות אחרת – צלם אחר שלא נכון לשים בתוך מסגרת ברורה וחד משמעית. הדרך הכי נכונה להתייחס למה שרשמתי היא לסמן את האמביציה שלכם. כלומר, לא בהכרח לנסות לדייק את מה שאתם כרגע – אלא את "מה הצלם שהייתם רוצים להיות". 

האם אתם רוצים להיות מלקטים, דייגים, או ציידים?

אתם יכולים להיות יצירתיים, מגוונים, ונהדרים – בכל מה שתבחרו לעשות.