8 סיבות טובות להדפיס צילומים

8 סיבות להדפיס את הצילומים שלכם

מתי פעם אחרונה הדפסתם צילום שצילמתם?

אני מניח שדי מזמן.

היום צילומים חיים במחשב, מוצגים במסך. אנחנו קופצים מצילום לצילום במהירות של קליק. עוברים על תיקייה של 300 צילומים במהירות האור. אלבומי חיינו מסודרים בתיקיות במחשב. בחלק מהתיקיות לא ביקרנו הרבה מאד זמן. זה פרקטי, אבל זה לא רומנטי בכלל.

בילדותי, צילומים היו דבר משמעותי, גם בזכות ההדפסה הפיזית שלהם. אני מביט על חיי דרך הצילומים האלה, מדפדף באלבום, מחזיק את התמונות בידי.
צילומי השחור לבן, דהויים במקצת, עם מסגרת משוננת או מרובעת. אף אחד לא בודק באמת כמה התמונה חדה, או משחק עם קומפוזיציה אלטרנטיבית ומשנה לה את הצבע..  ההדפסה של התמונה הפך אותה לסופית, למוצר מוגמר – זיכרון צרוב של רגע שעבר כבר.

צילום דיגיטלי נמצא כאן מאז שנת 2000 בערך, ומאז 2009 אנחנו מצלמים רק בדיגיטלי (כשהרזולוציה של המצלמות הדיגיטליות הגיע לאיכות מצלמות הפילם). בעידן הדיגיטלי להדפסה אין משמעות מעשית. הקובץ הוא הכי איכותי, דווקא כשהוא לא מודפס. הוא שומר על הפרטים והאיכויות שלו במצב הדיגיטלי שלו, הבינארי. שילובים של 0 ו 1 מייצגים את איך שהעולם שלנו נראה.

להדפסה יש ערך פיזי, לנייר יש תחושה, יש בלאי, להדפסה יש ערך אחר. כן, אני מתייחס להדפסה כדבר רומנטי, אבל בואו תרשו לי לרגע אחד לשים גם תועלות אחרות להדפסה של צילומים.

11.     ההדפסה הופכת את הצילום לממשי.
ברגע שמחזיקים את הצילום היד, הופכים אותו, נוגעים בו, הוא הופך לפיזי. הוא ממשי.
הצילום הופך לסופי, לרגע שנצרב כזיכרון ויזואלי. מההדפסה הזאת אתם מתחילים לקשר את הצילום לחיים שלכם. מחקר שהתפרסם בכתב העת Psychological Science מוכיח שאנחנו זוכרים טוב יותר חפצים פיזיים ממחשבות. צילום שהחזקנו ביד, שסידרנו באלבום, ייזכר טוב יותר מהמחשבה על צילום שלא הודפס. אתם תיזכרו בלאי בנייר ופינות מקומטות, ואתם לא תיזכרו איך קראתם לתיקיית מחשב שהצילום נמצא בתוכה, או את שם הקובץ.

הזיכרון שלנו הוא דבר מעניין. אנחנו יכולים לעצום יעניים ולדפדף באלבום של צילומי ילדות שלנו, מבלי להחזיק את האלבום ביד. אנחנו יכולים לשלוף מתוכו צילום ולספר לעצמנו את מה שקרה ביום שהוא צולם. עכשיו, נסו לעשות את זה על תיקייה ראנדומלית של צילומים מהמחשב שלכם.. זה עובד פחות טוב. מערום של תמונות מסודרות בשורות, דומות אחת לשנייה. מעט מאד רגש, מעט מאד זכרונות.
פעם שאלו אנשים – אם הבית היה נשרף, מה דבר ראשון שתצילו? והתשובה היתה אלבומי התמונות. זה פיזי, זה חשוב. זה מביא אותי לסעיף השני שבגללו כדאי להדפיס תמונות -

22.     גיבוי
מחשב וקבצים, וענן... יש איך לגבות תמונות וצילומים. ליעיתים אנחנו מגבים את ההדפסות מפעם באמצעות נמחשב, אז בואו נעבוד גם הפוך.
קחו את הצילומים שחשובים לכם ביותר, וגבו אותם בהדפסה. הארד דיסק שנהרס, או שירות ענן שפתאום שכחתם את הססמה שלו, או כונן גיבוי שהלך לאיבוד... כדאי שאת התמונות החשובות ביותר, יהיה לכם גם מודפס.

33.     מיון
אז איזה צילומים להדפיס, ועל איזה לוותר? מצוין!
היכולת למיין את כל הקבצים, ולברור מתוכם את הצילומים שתרצו להדפיס, ואת אלה שלא, תחדד עבורכם את השאלה הכי מהותית – מה בצילום שלכם החשוב ביותר בעינכם. הקבצים כולם יישארו במחשב, אבל ההדפסה תייצר תיעדוף ברור בין כל מה שצילמתם.
הטכניקה למיין תמונות שווה מאמר בזכות עצמו, ויש המון טכניקות למיון מסוגים שונים, אבל בשורה התחתונה, ואחרי המיון – יש לכם מקבץ איכותי ומייצג של מי שאתם כצלמים, של החיים שצילמתם, והאנשים שחשובים לכם.

44.    השראה
ואחרי שמיינתם, יש לכם אוסף צילומים מודפסים שיכול לשמש כשהשראה.
שימו לכם לוח שעם קטן ליד המחשב ושימו עליו 3 הדפסות שונות כל שבוע. ככה, מול העיניים, למשך שבוע שלם. לאט לאט תבחינו בפרטים שלא שמתם לב כשהתבוננתם בתמונה על מסך המחשב. אפילו אם לא תביטו כל הזמן על הצילום, אלא באקראי, מזמן לזמן, תוך כדי מחשבה או שיחת טלפון. הנוכחות הפיזית של הצילום, בין אם מופיע בו איש היקר לליבכם, או צילום רחוב שצילמתם – ההשראה מובטחת. אולי תרצו לצלם את זה מעט אחרת, או תקבלו חשק לצאת לצלם, ואולי, אם זאת תמונה של אמא, פשוט תרצו לקפוץ לביקור ולתת חיבוק אוהב.

55.     שיתוף
אם תעשו לכם הרגל להדפיס מכל יום צילומים כמה תמונות, יהיה לכם אוסף נפלא לשתף. לא, אני לא מדבר על פייסבוק או אינסטגרם, אני מדבר על הדפסה פיזית. לתת לחבר שצילם אתכם באותו יום צילום מודפס שעשיתם, או לתת לחברים שטיילתם איתם תמונה פיזית שהדפסתם מהטיול. מתנה קטנה ומיוחדת שמאפיינת אתכם כצלמים.
תחשבו רגע על עצמכם. אתם חשופים למאות תמונות ביום. גם אלה שריגשו אתכם, נשכחות מהר מאד. גם אלה שעשיתם להם לייק, או הגבתם. אבל תמונה שמישהו הדפיס ונתן לכם פיזית, את זה אתם לא תשכחו, ולא תזרקו. רוצים הוכחה – תביטו על המקרר שלכם... תעשיית צילום המגנטים באירועים מתבססת על אותה הפסיכולוגיה בדיוק.

66.     למידה והתפתחות
זוכרים את תהליך המיון שהצגתי לכם?
חלקו את תקופת הזמן שאתם מצלמים ל 5 חלקים. נניח שאתם מצלמים שנה, אז בערך כל חודשיים. או 10 שנים, אז בערך כל שנתיים. הניחו 3 תמונות מכל תקופת זמן ביחד והפרידו מתקפות הזמן הבאה. נסו ללמוד את השינוי שחל בכם כצלמים. שינוי בנושאים המצולמים, בטכניקה, בצבעוניות, בסגנון.
אפשר ללמוד המון מבדיקה שכזאת. ללמוד לא רק על השינוי שעברתם כצלמים, אלא גם על שינוי שעברתם בחיים שלכם.
נסו לעשות את הבדיקה הזאת בלי להדפיס את התמונות... לא ממש עובד.

77.     יומן
מאחורי הצילום שהדפסתם, תרשמו עם עט כמה מילים.
איפה זה צולם, או מי צולם בתמונה, או סיפור מעניין שהוביל לצילום. מחשבות, או סתם כמה מילים.
זה לא משהו שאתם עושים עם קבצים במחשב. הקבצים שומרים מידע חשוב על צמצם ותריס, ואפילו מידע מדוייק של GPS על המקום שזה צולם, אבל הקבצים לא מכילים את המחשבות שלכם. אתם לא יודעים מתי, ואתם לא יודעים מי, עשוי להפוך יום אחד את ההדפסה ולקרוא את מה שכתבתם מאחור. אולי אתם תנסו להיזכר, ואולי הילדים שלכם ילמדו משהו חדש עליכם ממה שכתבתם.

88.      רומנטיקה
לא וויתרתי עדיין על הרומנטיקה. על האלבומים שמסודרים לי נושאים. על אלבומי ילדות, או ילדים. על אלבומי טיול, או צבא.. אין תחליף לרגש האנושי שעולה מלדפדף בתמונות שמויינו, וסודרו עם כמה מילים, או כרטיסי נסיעה וכרטיסי כניסה לסרטים.. חיים רק פעם אחת, אז אל תשאירו רק שיירים דיגיטליים מהחיים שלכם, תשאירו תמונות וזכרונות שאפשר לעבור עליהם גם כשיש הפסקת חשמל.

אז לא חשוב אם תדפיסו הגדלות, תמונות 10*15, ספרי לופה, או במדפסת בבית... העיקר, אל תשאירו רק קבצים. מגיע לאהובים שלכם, לזכרונות שלכם, ולעולם שראיתם יותר מזה.

גלעד בנארי