מרוקו מזווית אחרת

למה דווקא מרוקו? 

מרוקו בשבילי לא היתה טיול שורשים. לצערי, אני אשכנזי.
מאז 2012 אני מדריך טיולי צלמים למרוקו וכל ביקור מחבר אותי יותר ויותר למקום המדהים הזה. 

אפוף בתוך עולם של קלישאות וסטיגמות בחרתי לי יעד לטיול רק כי הוא נראה לי מרתק ומסקרן, ולא משום שהיו לי שורשים אתניים להתחבר אליהם. כצלם אני מתחבר לרצון הבלתי מתפשר לצלם תמונות שצלם אחר לא היה מצלם, מלצלם מזווית אחרת ולהביא לידי ביטוי ראייה ייחודית.

אם כן, מבחינתי מרוקו לא הייתה עוד יעד לטיול, אלא יעד לצילום.

ההתחלה

אז ישבתי לבנות את הטיול עם מיקי אבקסיס מחברת "דרכים" שהתברר בדיעבד כאושייה מובילה בידע ובהיכרות שלו עם מרוקו. כבר בתחילת הפגישה פרש מיקי על השולחן מפה וסימן את המסלול מקזבלנקה והתחיל לספר על ההסטוריה של כל יעד בטיול. 

רגע, רגע, מיקי... גנחתי בייאוש... אני לא רוצה מקומות עם הסטוריה, אני רוצה מקומות עם צבע ומקומות שתיירים לא בהכרח מגיעים אליהם. כדי להבהיר את עמדתי פתחתי מחשב והצגתי למיקי תמונות שצילמתי כדי להמחיש לו את הסגנון הצילומי שלי ואת הכיוון היצירתי. כבר אחרי 5 תמונות עצר אותי מיקי... "שמע גלעד, התמונות יפות מאד אבל מהתמונות שאתה מצלם, אבל אי אפשר לראות בכלל איפה הן צולמו". "יפה!" אמרתי. "אתה מבין מיקי, אני רוצה לצלם במרוקו בלי לנסות ולצלם גלויות יפות מהמקומות שביקרתי בהן. אני רוצה לצלם תמונות יצירתיות ואם יצליחו או לא יצליחו לראות שזה צולם במרוקו זה פחות חשוב לי". מיקי נעצר רגע, מבולבל הוא נשען לאחור, לגם מהמים, וחזר למפה. הוא לא לא סימן מסלול אחר ולא הציע אלטרנטיבות אבל זה היה הרגע שבו מיקי הבין שיש לו טיול מסוג אחר להדריך. מהרגע הזה מיקי התעכב על פרטים שבטיול רגיל הוא מדלג עליהם, וככה בדיוק נולד לו הטיול.

כהכנה לטיול עברתי על הרבה תמונות ממרוקו. ראיתי ספרי אלבום וחיפשתי באינטרנט, ולכאורה ידעתי מה מחכה לי. היתה לי תחושה שאני אוכל להביא משם משהו אחר אבל כמובן שלא היה לי מושג מה זה הולך להיות. הדבר היחידי שהיה לי וודאי בראש זה הפוטנציאל הצילומי ממדבר הסהרה עם הדיונות והגמלים והעננות הדרמטית. 

הטיול למרוקו מתאפיין בערים הגדולות, בנופים שבדרך, בהרבה טבע והרבה מאד צבע ותרבות.
הטעמים, התבלינים, הצבעים, הבגדים, הדמויות... מאד קל לצלם במרוקו. 
האתגר הוא לצלם את החוויה ממרוקו שרק אנחנו היינו מצלמים, וכאן בדיוק נכנסת "לתמונה" החשיבה היצירתית. בשביל זה בדיוק אני כאן. כאן במרוקו.

קזבלנקה

קזבלנקה, והתחושה הראשונית תאמה את הציפיות – הגענו למדינת עולם שלישי. 
מהחלון של הרכב קזבלנקה לא נראית מרשים. קזבלנקה נראית ממבט ראשון כמו הכלאה בין בת ים ואשדוד, וזה ביום טוב. בניינים ישנים ותשתיות עלובות בשילוב של נוף ים מרהיב וטיילת מאד ממוסחרת. קזבלנקה, אולי בניגוד לתדמית הסקסית שלה, אינה עיר רומנטית כמו שאולי משתמע מהסרט הקלאסי. "מכל מאורות הג'ין בכל העולם, היא הייתה חייבת להיכנס דווקא לזו שלי" נשמע פתאום כמו ציטוט שמתעד את התסכול של האמפרי בוגארט שהוא נמצא בקזבלנקה, ולא מהעובדה שאינגריד ברגמן נכנסה לפתע לתוך הבר. 

אז מה עושים בקזבלנקה?
אפשר ללכת לכלא הישן, אפשר ללכת למדינה (העיר הישנה) ולבקר בשווקים. אפשר לטייל סביב הטיילת, אבל כל ביקור בקזבלנקה צריך להכיל את מסגד חסן השני שמהווה נקודת ציון מאד מרכזית בקזבלנקה. מסגד מודרני שבו מינרט (צריח של מסגד מוסלמי) מהגבוהים בעולם. האדריכלות מאד נקייה מבפנים וגם מבחוץ. המסגד שוכן על חוף האוקיינוס ומושך המון מבקרים מכל העולם. 
חשוב שתראו אותו מבחוץ, אבל אל תוותרו על הביקור בפנים.
אם צריך, תכננו יום שלם. לבקר בתוכו אפשר רק בשעות מסוימות שמוגדרות לביקור ובצילומי החוץ תרצו להיות דווקא בזמן השקיעה. 

המלצה - תבואו עם עדשה רחבה, בעיקר לחלל הפנימי במסגד. 

המראה ה"קלאסי" של מסגד חסן השני

אפשר להתייחס למקומיים ולחפש זוויות מעניינות להראות אותו.

ככה זה נראה עם החלונות הגדולים הפונים אל הים

וככה זה נראה כשצילמתי שם בחנוכה, ולקחתי השראה ממרוקו לגעגועים שלי להדלקת הנרות עם המשפחה בבית... 

על ההבדל בין טיול צילום לטיול רגיל אפשר לקבל המחשה מהסיפור הבא. 
אחרי הביקור במסגד חסן השני התכנון היה לנסוע לטיילת ולאכול במסעדת בשר תיירותית ארוחה ראשונה במרוקו.

תוך כדי נסיעה בכביש המהיר ראיתי בניין ענק וישן בשיכון עוני. ממבט חטוף, ותוך כדי נסיעה, היה נראה לי מהחלונות בחדר המדרגות שיש פוטנציאל לצלם חדר מדרגות מעניין. הנהג עוצר, ומסתובב אל המבנה שסביר להניח שאף תייר לא חשב לפקוד אותו קודם. בטיול אחר, זה לא היה קורה. הילדים המקומיים הסתכלו בהלם על שני הצלמים שמתנפלים חדורי מוטיבציה על חדר המדרגות המטונף שלהם, אבל אחרי דקה הם כבר מצאו את עצמם, בעבור כ- 20 דירהאם (10 שקלים בערך), חלק מהפריים.

מבט מהטיילת בקזבלנקה אל עבר האוקיינוס האטלנטי 

רבאט, ופאס.

שימו לב - המרוקאים לא אוהבים להצטלם, לא הנשים ולא הגברים. 
לפעמים זה נובע משיקולים "מסחריים" (הם רוצים כסף) ולפעמים הם פשוט לא רוצים שיצלמו אותם. 
אפשר להבין לליבם. לפעמים, בעיקר בשווקים, תיירים מתנהגים אליהם כאל קופים בכלוב. מכוונים מצלמות לעיוורים ולמסכנים כאילו היו מיצג במוזיאון. יש גם תיאוריה שהם מרגישים ש"המצלמה לוכדת את נשמתם... " אבל העניין הוא באמת עניין של כבוד. אם תהיו נחמדים, תבקשו רשות, תחייכו, יש סבירות טובה שהם יהיו יותר נחמדים אליכם כצלמים, ועדיין לא בטוח שתוכלו לצלם "פורטרטים". 
מי שנותן לצלם אותו, בבקשה, ומי שלא, תוותרו ואולי תצלמו אותו מאחור, או צלמו לתוך "לוקיישן" ותנו לדמות לעבור לכם בפריים, במקום לכוון את המצלמה ישר עליה.

ברבאט על תוותרו על קסבת אל הודייה שמעוצבת בשילובי כחול ולבן. גם המוזליאום בהחלט שווה ביקור קצר. ממליץ גם לרדת לאוקיינוס (5 דקות הליכה מקסבת אל הודיה) ולתפוס שם שקיעה יפה. 

קאסבת אל הודייה

קאסבת אל הודייה

קאסבת אל הודייה

בסמטאות רבאט

שקיעה באוקיינוס לחופי רבאט.

פאס -
תכננו יום של שיטוט במדינה הנהדרת והמורכבת של פאס. 9400 סמטאות ורחובות שרכבים לא נכנסים לתוכן. מדי פעם יעבור מישהו עם חמור ויצעק "בלאק" וכדאי שתזזו מדרכו. כל סימטה היא הזדמנות צילומית.
בורות העיבוד של הבורלסקאים שמשמרים מוסרת עיבוד וצביעת עור הן יעד פופולרי לתיירים. צפו לריח מסריח שיידבק לבגדים, וצפו לעבודת שיכנוע ומכירה מצד הרוכלים המקומיים למוצרי עור, אבל בהחלט שווה לעמוד על מרפסת ולהביט על הסטוריה שעדיין חיה במרוקו. עשו סיור על רצפת העבודה, אבל תוודאו קודם שהנעליים שלכם סגורים לנוזלים (הריח שיידבק בנעליים לעולם לא יעזוב אותם).

תצפית על המדינה (העיר העתיקה) של פאס הבנויה עם 9400 רחובות וסמטאות צרות

בסמטאות של פאס 

בורות העיבוד וצביעת עורות בפאס

שקיעה יורדת על פאס

ילד מציץ מתוך אחד הבתים

ילדה מסתתרת מהגשם בסמטאות

הנופים בדרך לסהרה 

משום מה מרוקו לא מעלה אסוציאציה של נוף טבעי, אבל זה היה בפירוש אחד מהדברים המענגים בטיול עבורי.

אם אתם מתכננים טיול צילומי קחו בחשבון את אחד היתרונות הגדולים לעומת טיול רגיל - העצירות הלא צפויות בצידי הדרך למראה הפוטנציאל הצילומי. לא תוכלו לעשות זאת בטיול רגיל, אבל זה אחד היתרונות הגדולים בטיול צילומי.

מקומי משתקף בנחל שנוצר ממי גשם, שמצאנו לצד הכביש

צילום עם פילטר "אינפרא אדום" של מקומי הולך בשלג בצידי הדרך לאיפראן

כביסה מתייבשת באחד המקומות היפים שראיתי 

הקסבות שבנויות בשיפולי הגבעות באור השקיעה

הסהרה

נכנסנו אל הסהרה בג'יפים בסמוך לאורפוד ואחרי שעה הגענו לאורחאן מדברי ושיקי למדי.
הזריחה מגיעה מוקדם, וכדי להגיע לדיונה שממנה ניתן לקבל זריחה פוטוגנית צריך לטייל כ 20-30 דקות קשות למדי להליכה. ניתן לקחת גמלים, ועדיין לא מדובר במסע פשוט במעלה הדיונה.
זה בהחלט שווה את המאמץ!

ברבר מקומי מטפס במעלה הדיונה בסהרה

אורחת גמלים מפלסת את דרכה בין הדיונות בזריחה.

ברבר מקומי משקיף על הדיונות בזריחה.

דרך 1000 הקאסבות ודאדס

מהסהרה המדברית המשכנו לכיוון מרקש דרך נופים מגוונים וכפרים קטנים ונידחים. בכל כפר כזה אני ממליץ לקחת כמה דקות ולהתעכב אם אתם יכולים. התמונות הכי מפתיעות ומרגשות פגשו אותי דווקא שם, כשהחלטתי לעצור לא לפי התוכנית המקורית. 

מפתיע היה לראות את השור שמציץ אלי מתוך הבית

שחור ולבן...

בעצירה קלה לתה במאהל קטן מצאתי את ההזדמנות הצילומית הזאת

בקסבת איית בן חדו בהשתקפות

הכביש המפותל בדאדס

מרקש

העיר המפורסמת ביותר במרוקו. ללא ספק.
השווקים, הכיכר הגדולה (ג'מע אל פנה), האוכל.. מרקש היא המקום הכי קוסם לתיירים, אבל לא בטוח שדווקא לצלמים. צלמים ימצו את המקום בתוך יומיים. אם אתם מחפשים מקום לעצור, להירגע, לאכול ולספוג את מרוקו - מקום נהדר להיות בו כמה ימים. צלמים, לדעתי, לא צריכים יותר מיומיים.

גמע' אל פנה ביום חורפי

אישה מקומית לצד מבנה בפאתי מרקש

מבט מתוך מבנה מקומי

  

עץ הארגאן, או "העזים על העץ"

אחת התמונות שחוזרות מהטיול היא תמונת העזים על העץ, ומי שלא היה מתקשה להאמין.. מה עושות העזים הלבנות על העץ? אז התשובה היא שהן מדגמנות לתיירים.
במקור הן היו עולות על עץ הארגאן כדי לאכול, אבל זה כבר לא קורה. יזמים מקומיים מעלים אותם על העץ, לפעמים קושרים אותן לענפים כדי שלא יירדו, ומחכים לתיירים שיעצרו וישלמו להם בעבור הזכות לצלם. האמת, שזה ציני ודי דוחה. תחליטו אתם אם זה שווה את התמונה. 

עיזים מקומיות מטפסות ואוכלות את פירות הארגן ישירות מהעץ

אסווירה

הכי טוב, הכי כדאי.. אסווירה אהובתי. 
עיר נופש לחוף האוקיאנוס האטלנטי. אסווירה היא כתמצית הטיול כולו. השווקים הצבעונים לצד הנופים והאווירה היו כל מה שצריך כדי לקנח את הטיול בטעם של עוד. אל תעיזו לוותר על אסווירה בטיול למרוקו.
השחפים ממלאים את השמיים. הסימטאות ציוריות ונקיות. האוכל טרי ונהדר. מושלם. 

הארמון באסווירה בשילוב עם הדמות והשחפים איפשרו שלי פריים שכאילו לקוח מסרט אימה

שחף במעופו על רקע הסירות 

מלכודות אור בסמטאות אסווירה

כל סצינה באסווירה מצטלמת נהדר

שיירת גמלים על חוף האוקיינוס

הילד המקומי והשחפים

חתול מטייל בסמטאות הציוריות של אסווירה

לסיכום

לסיכום,
מרוקו מצטלמת נהדר.
הדמויות מתלבשות באופן טיפוסי, ולמרות שהאנשים לא אוהבים שמצלמים אותם, אי אפשר לטעות ובכל תמונה מרגישים שזה במרוקו. אין כמו מרוקו לחווייה של תרבות וצילום. המגוון שמרוקו מציעה מהשווקים, האדרכילות, הצבעים, והנוף..
בין אם אתה צלם שאוהב לספר סיפורים אנושיים, צילום נוף, או לצלם אווירה, או אבסטרקט ואורבני... מרוקו מאפשרת לגעת בהכל ובעיקר ללמוד על עצמך בכל תמונה. 

אני אסיים במספר טיפים למי שרוצה לצאת לטיול צילום במרוקו

1.      וודאו שאתם נוסעים במזג אוויר הנכון.

אם אתם אוהבים לצלם תמונות דרמטיות של נופים, וודאו שאתם נוסעים באביב, או בחודשים האחרונים של השנה הקאלנדרית כדי לקבל מזג אוויר חורפי יותר ועננות טובה בשמיים.

2.  תכננו את הטיול מבלי להתעכב ביעדים עם "ערך הסטורי" או "תרבותי" שלא ניתן לצלם בצורה מעניינת. מומלץ להתייעץ מראש עם מי שהיה שם ולראות תמונות שלו מהיעד.

3.  וודאו שגם המדריך טיולים יודע שמה שאתם רוצים זה לצלם, אחרת אתם עשויים לקבל נאום מקיף בכל נקודה שיגנוב לכם זמן צילום רב ערך.

4.  וודאו שלקחתם שפע של מטבע מקומי בשטרות קטנים בכל פעם שאתם יוצאים לצלם בשווקים. המקומיים יסכימו שתצלמו אותם רק אם תשלמו להם 10-20 דירהאם (5-10 שקלים). יש גם את האופציה ל"תגמל" בסוכריות, בלונים, בעטים וכל מיני מזכרות, אבל זה עובד רק עם ילדים בכפרים לצידי הדרך.

5.  וודאו שכלי הרכב שתסעו בהם בטיול יהיו עם חלונות נקיים וגדולים כדי שאפשר יהיה, במידת הצורך, לצלם מהחלון מבלי לעצור. וודאו שיש לכם אוטובוס גדול. צלם צריך מקום לציוד שלו.. לא נעים לבלות זמן רב בנסיעות, בייחוד כשהן לא נוחות.

6.  וודאו שהשארתם לכם שפע של זמן ספר בנסיעות בין עיר לעיר. אחד הדברים שלא תרצו לפספס זאת ההזדמנות לצלם בעצירות פתאומיות ומפתיעות בצד הדרך.

7.  עצרו ככל שתוכלו, וללא תכנון מוקדם, בתוך הכפרים הקטנים שתעברו בדרך. הסצינות הכי מפתיעות מחכות לכם שם.

8.  אם אתם חלק מקבוצה גדולה של צלמים ואתם מסתובבים בסמטאות והשווקים במרוקו, תוודאו שאתם בקשר עין עם הקבוצה לפני שאתם נעצרים לתמונה. ללכת לאיבוד במרוקו זאת חוויה קשה גם במחיר של תמונה טובה.

9.  תזכרו שאחרים צילמו את מרוקו לפניכם. תמצאו דרך מקורית ויוצאת דופן להתמודד עם כל תמונה שתרצו לצלם.

10.  אם אתם יכולים, וודאו שאתם נוסעים לצלם במרוקו איתי. אני כבר יודע את הטיפים :)

לטיול הקרוב שלי למרוקו, ולהרשמה

לעוד תמונות שצילמתי במרוקו

לעמוד הצלם שלי בפייסבוק

גלעד בנארי.