סדנה לצילומי אווירה
סדנת הצילום לצילומי
אווירה היא סדנה מרוכזת בת שלושה מפגשים (שני מפגשים בזום ומפגש פרקטי בשטח),
המתמקדת בצילומים מפעילי תחושה ורגש, אשר מטרתם לייצר תמונות עם ערך מוסף המעורר
רגש אצל הצופה. צילומים שמתעדים את המציאות כולנו מכירים – לכוון את המצלמה על
הסיטואציה ולתת למצלמה להראות את מה שאתם רואים. יש צילומים שמפעילים את הרגש, שלא
מתארים פרטים, אבל פורטים על נימי הנשמה. מה המרכיב שמאפשר לנו להתחבר לזה כצלמים?
מהם צילומי אווירה? צילומים שמספרים על תחושות …
אין הרבה הסבר או התייחסות רצינית לז'אנר הזה, אולי בגלל שהוא לא
ז'אנר בפני עצמו, אלא גישה צילומית שיכולה לעבוד בכל ז'אנר. הצילומים האלה
שמעבירים תחושה בעוצמה כזאת שהתוכן בתוך הצילום חשוב הרבה פחות. אתה מרגיש את
התמונה בבטן.
לא נתקלתי בקורס ללימוד צילום אווירה (חוץ מזה שאני מלמד) וזאת למרות שתמונות אווירה הן בן הפופולריות ביותר בצילום. אם תעשו חיפוש בגוגל על הצילומים שנמכרו בהכי הרב הכסף בהיסטוריה תגלו שם את אדוארד שטייכן (כמעט 12,000,000$) ואנדראס גורסקי בכ 4,000,000$
![]() |
אנדראס גורסקי - Rhein II |
![]() |
אדוארד שטייכן - הפלטירון |
אז מה אנשים בכלל אוהבים באומנות, ולמה צילומי אווירה כל כך פופולרים?
אז מה זה צילום אווירה?
כדי להבין
צילומי אווירה אנחנו נלמד איך באה לידי ביטוי רטוריקה בצילום כמו שאריסטו הציג
לעולם לפני 2300 שנה, רק בפרשנות הוויזואלית עבור הצלם. בהגדרה הפשוטה שלי, "הנושא"
של צילום אווירה לא מופיע בתוך הצילום. מה זה אומר? זה אומר שאף אחד מהמרכיבים
בצילום לא מהווה את הסיפור המרכזי של התמונה. היא לא עוסקת בפרט שמופיע בה אלא
בתחושה כללית שעולה מהצילום.
היא לא עוסקת בפרט ספציפי, באדם מסויים, או מאפיינים פיזיים של מקום.
היא מעבירה אצל הצופה תחושה ואסוציאציה. היא יכולה להראות פרטים ורמזים, אבל בלי
לתת את מאפיינים מדוייקים שלו, אלא ברמזים והסתרה (טישטוש, טקסטורות, אור). ברגע
שאנחנו חווים מאפיינים מדוייקים אנחנו מפעילים את מה שרולאן בארת קרא לו "סטודיום"
ומתחילים תהליך של למידה והתבוננות בתוך התמונה באופן מודע. בצילום אווירה
התמונה מעבירה תחושה עוד לפני שאנחנו
מבינים את התוכן, היא מיד מעבירה אותנו למצב אמוציונאלי שבו אנחנו מנסים לפענח
פרטים ולא מאפשרים לאמוציות להשתלט על החוייה (מה שרולאן בארת מגדיר כפנקטום).
צילום אווירה הוא הדרך של הצלם לספר לנו משהו, בלי להראות אותו
במפורש. אווירה של מזג אוויר, כמו גשם שירד באמצעות מדרכה רטובה או אנשים מוסתרים
במטריות, או רק עננות כבדה מעל העיר. סמטאות קודרות בשוק צבעוני, אווירה של ריצת
בוקר בניו יורק, או רחובות ציוריים לפני שקיעה.
בסדנה אנחנו בלמד על הפופולריות של צילומי אווירה, ואיזה תפיסה בסיסית
באומנות עולה מכך, אנחנו נראה דוגמאות להשראה, נלמד את העקרונות ברטוריקה, עקרונות
באסתטיקה ואת התוכן של צילומי האווירה, נלמד שיטות להעביר מסרים בצורה כזאת, ונתרגל
את זה במפגש שטח שישלב גם עבודה עם מוסיקה באוזניים.
ב – 13/10 (יום א') נפתח את הסדנה בשיעור לימוד בזום בשעה 17:30
ב- 27/10 (יום א') נמשיך במפגש שטח, בשעות אחה"צ (החל מ 16:00)
ביפו
ב- 10/11 (יום א') נקיים מפגש משוב בזום לראות את הצילומים שצולמו
בסדנה, בשעה 17:30
לסיכום,
צילום אווירה זה כמו מרק.
זה לא בשרני וקשה לקחת מזה ביס, אבל זה עומס של זכרונות מרגשים, וגשם
בחוץ, ואדים שמכסים את הפנים. וריחות שעוד לפני שטועמים, פשוט מחזירים אותך לבית אמא...
תגובות
הוסף רשומת תגובה