מינימליזם

מינימליזם הוא לא בהכרח להגיד פחות, אלא להגיד יותר ממה שבאמת חשוב (לצלם). זה עיקרון חשוב בצילום היצירתי, לדעת לצמצם מהפריים את כל מה שלא משרת אותך, כי צריך לזכור שצילום זאת הגישה היחידה באומנות שמתחילה עם מידע מפורט, ולא עם "דף ריק" ודמיון שממלא אותו. לפיכך, מינימליזם, מעבר לזה שהוא זאנר אומנותי שאפשר לאהוב יותר, או פחות, הוא כלי תרגול מפלא להבנה של המהות בצילום יצירתי ולקיחת החלטות וויזואליות. הכלל הראשון שצריך לזכור הוא שמינימליזם יושב על קומפוזיציה. על הגדלת החלל השלילי מסביב לנושא המצולם. לא לשים את הנושא באמצע התמונה (מה שמצמצם את הספייס הנקי מסביבו) אלא לשים אותו בנקודה פינתית, ולהגדיל בהתאמה את החלל הנקי שסביבו. הכלל השני הוא צמצום במידע החזותי. ככל שיש פחות מידע חזותי (טקסטורה, כתמים, צבע, אנשים). ככל שניתן להבין את התמונה עם פחות מידע, הרי זה משובח. בדיוק כמו הסיפור הקצר ביותר שנכתב אי פעם - למכירה נעלי תינוק. מעולם לא ננעלו. שינוי פרופורציה ופרספקטיבה. לשנות גודל מוכר של אובייקטים. אובייקט גדול שייראה קטן, אובייקט גדול שלא ניתן לצלם כקטן, להזיז הצידה, אובייקט גדול ...